בתשובה לבועז יזרעאלי, 29/04/00 2:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מוציא מה"ארון" שני אלמנטים: תוכן וצורה. מבחינת הצורה פירטתי בתשובה הקודמת. הכוונה לדרך כתיבה ואוצר מילים ומושגים שמשפיעים על היצירה העברית עד היום. מבחינת התוכן, אחד המסרים העיקריים הוא מסר הפלורליזם והוויכוח, במיוחד בתלמוד. מנסים "לחנך" אותנו שהיהדות היא מונוליט אחד. ויכוחים עקרוניים בתלמוד מראים שהיו קיימים הבדלים בין בית הלל ובית שמאי בהם בית הלל היה בד"כ פתוח ורפורמיסטי. בשום ויכוח לא הוטלה בספק הלגיטימיות של היריב ("אלו ואלו דברי אלוהים חיים"). נראה שיש הרבה ללמוד מדרכי הויכוח של יהדות בוטחת בעצמה ואמיצה זו. ניקח למשל את "עין תחת עין ושן תחת שן" נשמע נורא נכון? ובכן היה על כך ויכוח למה התכוון הכתוב. אחת הסברות היפות היא שזהו למעשה חוק מתקדם (ביחס לעולם העתיק, כמובן) שמצביע על שיווין חטא ועונש. כלומר, לא מוציאים להורג בעבור עין אלא משלמים לחוטא כגמולו, באופן פרופורציוני לנזק. המשפט בארץ אימץ רבים מהקווים המנחים שיסודם הונח בתלמוד (חקירת העדים, למשל, חובת ההוכחה על התובע וחפותו העקרונית של הנאשם כל עוד לא הוכחה אשמתו, שחרור הנאשם אם קיים ספק באשמה וההקפדה היתרה בדיני נפשות). יש גם הרבה קולות לא סימפטיים, יש גם הרבה גזענות יהודית. יש פרשות מאד לא נעימות כמו פרשת פנחס למשל. זה נמצא שם, זה חלק מהשלדים שיש לכל עם בארון הספרים שלו. הדברים אולי היו נכונים למקומם ולשעתם ויש להזהר משימוש בלקחים מלפני אלף שנים בשימוש ישיר היום. כמו שחז"ל ידעו להתעלם מדינים נוקשים, לדעתם (כמו בן סורר ומורה שיש לסקול, שחז"ל אמרו שלא היה ולא עתיד להיות) כך צריך בכל דור לחדש . לא בכדי נוצרו "משנה תורה" של הרמב"ם ו"שולחן ערוך" שמכניסים סדר במצוות ומתאימים את קיום המצוות לשעתם. הבעיה היא שהתהליך נעצר. הויכוח התייבש ואיתו היהדות. ודרך אגב, ליבוביץ' בהסתמך על קירקגור טען שהדת היא לא הומאנית. היות הומאני הוא לשים את האדם כערך עליון והיות אדם דתי הוא לשים את האל כערך עליון. בשעה ששני הערכים מתנגשים (דוגמה קלאסית: עקדת יצחק) אזי ההכרעה הדתית אינה הומאנית. אפשר (וראוי) להיות יהודי והומאני אבל צריך להבין שאין לחפש הומאניות לשמה, כערך, בכתבים דתיים. זה פשוט לא לעניין, כמו לחפש הוראות לתיקון מכונית בספר בישול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מפתיע לשמוע אותך מזכיר את לייבוביץ' כאשר אתה בא מנקודת מבט רפורמית/קונסרבטיבית - די לעיין בפרק על אמונה בספר "רציתי לשאול אותך..." כדי לראות את יחסו של פרופ' לייבוביץ' ז"ל לרפורמיים בפרט ולאמונה בכלל, שדי סותרת את הדעות שהבעת בדיון עד כה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליבוביץ' היה אדם חכם. האבחנות שלו היו חדות ומקוריות (בחלקן). מישנתו של ליבוביץ' אינה משנה סדורה. היו לו דעות מובהקות על נושאים מסויימים שסתרו התבטאויות בנושאים שכנים. ליבוביץ' מעולם לא יישב סתירות בתורתו בחייו וחסידיו מנסים היום להציג את ''משנתו''. הצגתי דעה של ליבוביץ' (ושל קירקגור) שאני חושב שהיא נכונה. עם התבטאויות אחרות שלו אינני שלם. אני לא מכיר אדם שמקבל באמת את השקפת העולם של ליבוביץ' כפי שהיא מוכרת מדבריו. האדם, דרך-אגב, היה חבר של יותר רפורמים וקונסרבטיביים מיהודים אורתודוכסים. ותן לי להיות קטנוני. אתה בעצמך כתבת ''אני הולך בדרכו של ליבוביץ' והרמב''ם. אני לא בטוח שהתכוונת לזה באמת... אהבתי אותו מאד. יהא זכרו ברוך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |