|
||||
|
||||
עכשיו מצאתי את הדיאלוג השני מאותו פרק בסידרה האלמותית: – They know if they launched an attack. I'd press the button.
– You would? – At the last resort, yes, I certainly would. – And what is the last resort? … If they try anything, it will be salami tactics. – Salami tactics? – Slice by slice. One small piece at a time. So will you press the button if they invade West Berlin? Riots in West Berlin, buildings in flames. East German fire brigade crosses the border to help. Would you press the button…? The East German police come with them. Then some troops, more troops just for riot control, they say. And then the East German troops are replaced by Russian troops. Button…? Then the Russian troops don't go. They are invited to stay to support civilian administration. The civilian administration closes roads and Tempelhof Airport. The Russian army accidentally on purpose cross the West German frontier. Suppose the Russians have invaded West Germany, Belgium, Holland, France? Suppose their tanks and troops have reached the English Channel and are poised to invade? Is that the last resort? – We'd only fight a nuclear war to defend ourselves. That would be committing suicide! – So what is the last resort? Piccadilly? Watford Gap service station? The Reform Club? Maybe the nuclear deterrent makes no sense. – Yes, it does. If the Russians or Americans have the bomb, so must the other side. |
|
||||
|
||||
האסטרטגיה הזאת פועלת רק אם האויב מספיק קצר רואי בכדי לשכנע את עצמו שרק עוד ויתור אחד ודי. מי שמבינים בזמן, שאפילו אם לונדון לא הייתה מראש היעד הסופי, האויב, מעודד על ידי ההצלחה, יגדיל את שאיפותיו עד לשם והרבה מעבר, פועלים בזמן. יש גם אמצעים קונבנציונליים. יש יותר מפצצת גרעין אחת. יש את האפשרות לעצור ולאיים בין מכת נגד אחת לשניה. [אני משאיר לאלמוני המופקד על הנושא ליצור את הקישור לתהליך אוסלו ולתוכנית ההתכנסות.] דרך אגב, איך ההתחמשות האטומית יותר אבסורדית מהתחמשות ברובים? |
|
||||
|
||||
גם ההנחה שלנשק גרעיני יש רק שני מצבים - השמדה הדדית או אי שימוש אינה מובטחת. היסטורית השימוש קצרה מכדי להעיד מה באמת האפשרויות הגלומות. כך למשל מול מדינה לא גרעינית: מסר סודי (באמת) לרה"מ : סירובכם להעביר לנו את הפרקים הנותרים של פיליקס והמברג מנוגדים לחוק כבוד האדם וחירותו, כהוכחה ראשונית לרצינות כוונותינו נבצע ניסוי גרעיני 500 ק"מ מחוף הים שלכם בעוד שבע שעות. ההתמדה בסירוב, כמו גם הוקעה פומבית של פיליקס, מהווה קסוז בלי וסדין אדום מול עמנו. בעוד חמש שעות יערך פיצוץ גרעיני תת ימי במרחק 2 ק"מ מעיר הנמל העיקרית שלכם. המדענים שלנו חישבו שהנמל ינזק קשות מגל המים, כמו גם כל אילו השוהים בחופי הרחצה. אנא נצלו את הזמן לפינוי. נסיון לנטרל או להזיז את הפצצה שכבר מונחת במקומה יגרום לפיצוץ. הודעתכם על הפסקת אספקת המברגים לארצנו (בתואנת שווא שיש לכם בעיות בסחר הימי) אינה משאירה לנו כל ברירה, אלא להשמיד את הנכס הלאומי הראשון במעלה מבחינתכם, הלא הוא מדבר השממה. מדענינו מבטיחים שמחוץ למדבר לא יהיו נפגעים, על כן יש לכם ארבעה ימים לפנות את מליוני התיירים. מול מדינה גרעינית אפשר לגרום נזק מסדר גודל של הפרש האבדות הקונבנציונליות (כמובן הגדלה בהדרגה, עד שמישהו ברוסיה מחליט שבסיס רוסי בסוריה הוא לא סלע קיומם, או ההפך). |
|
||||
|
||||
כבר ההודעה הראשונית תיתקל בחומה בינלאומית בצורה של סגר מוחלט כלכלי ואולי צבאי, ולכן אינה ישימה. לא בכדי לא נאמר דבר כזה באף עימות. |
|
||||
|
||||
מישהו טען שזה נאמר במלחמת יום הכיפורים. במלחמת העולם השניה האמריקאים אמנם לא איימו בשימוש בפצצה כזאת, אבל אנחנו יודעים על משהו לפחות שווה ערך שהם כן עשו, ולא נענשו. ניסוי מחשבתי - הודו ופקיסטן מחליפות ביניהן כמה מהלומות גרעיניות, ואז מגיעות להפסקת אש, שנמשכת כמה שנים. נגיד שהודו שיגרה את הפצצה הראשונה. מי מפסיק את הסחר איתה, למה, ולכמה זמן? ניסוי מחשבתי אחר - פקיסטן טוענת שקיבלה איום מהודו. אף אחד בהודו לא מאשר. מישהו מחרים אותם? מי? |
|
||||
|
||||
הנה צ''ק ביצעה ניסוי, קרוב למדי לסין, והאופציה הצבאית נשללת בפומבי (אינני טוען שהיא נשללת באמת). יתרה מכך, כעת בתמורה להסדר ארוך טווח (ואולי הפיך) בו צ''ק תסכים להפסיק את הפיתוח ואולי בעתיד לפרק את מה שיש, העולם יתן לה הרבה. אף אחד לא מטיל סגר צבאי על מדינה שהרגע ביצעה ניסוי גרעיני, סנקציות כלכליות הן מובנות, אבל ילקחו בחשבון הנסיבות. בסופו של דבר הניסוי בצ''ק בוצע ללא כל פרובוקציה גלויה, כשאלפים מתים במלחמה, אקט הצהרתי יתקבל במידה מסויימת של הבנה בעולם (במיוחד כשהטון מאחורי הדברים הוא שאם המלחמה הזו לא תפסיק לגרום אבדות, אז זה לא האקט האחרון). אתה, בדומה לי, לא יודע מה נאמר ומה לא נאמר בכל אחד ואחד מאלפי הסיכסוכים המזויינים בהם השתתפו מעצמות הגרעין בחצי המאה האחרונה. אנחנו לכל היותר ניזונים מהעבר הצבאי המוגבל שלנו, כמו גם מפירסומים פומביים, שלא היתי סומך עליהם לגלות לי עם מי היתה המלחמה. לעניות דעתי נשק גרעיני היה והינו כלי מרתיע שמהווה לא רק כרטיס יציאה ממלחמה קשה, אלא כלי מיקוח בסיכסוכים קטנים ומונע בעצם קיומו ממדינות מסויימות להתערב בענייני אחרים (דמיין למשל מה היה קורה אם ליוגוסלביה היה נ''ג). |
|
||||
|
||||
ברובים משתמשים במלחמה. באטום לא. לכן התחמשות באטום מייצרת שני דברים: הוצאת האזור מיציבות (התחלת מרוץ חימוש לא מאוזן ולא קונבנציונלי), וזריקת כסף בכמויות אדירות תוך כדי *איבוד ההרתעה הקונבנציונלית* (כי זה מגיע מתקציב הביטחון, על חשבון עוד מטוסים, טנקים ואימונים). |
|
||||
|
||||
בפצצות אטום אפשר להשתמש במלחמה, בדיוק כמו שאפשר להשתמש ברובים. |
|
||||
|
||||
מי אמר שזה בהכרח מתחיל מרוץ חימוש גרעיני? הסורים, המצרים והסעודים יודעים זה ארבעים שנה שיש לנו נשק גרעיני ולא עושים שום מאמצים בכיוון. גם האיראנים לא עושים את זה כי הם חשים מאוימים על ידינו אלא משיקולים אחרים. הנשק שלנו לא התחיל כאן שום מרוץ חימוש. |
|
||||
|
||||
הסיבה היחידה שהנשק שלנו לא התחיל מרוץ חימוש היא השמירה בקריצת עין על עמימות. אבל עובדה היא, שכל שליט ערבי/מוסלמי שבוחר "לשלוף" אותנו מעמימות זו משתמש די בקלות, וכקלף חזק, בעובדת הימצאות הנשק אצלנו (כך גם בעירק של שנות ה 70 והשמונים, כך ע"י מובארכ לאחרונה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |