בתשובה לאיציק ש., 09/10/06 21:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחד הדברים העיקריים שהפריעו למלחמה באפגניסטן הייתה המלחמה בעירק. כשהכוחות האמריקאיים לחמו באפגניסטן התחילו התיכנונים למלחמה בעירק וכך הועברו משאבים עיקריים שהיו מיועדים לאפגניסטן. החל ממומחים לתיכנון, בחירת מטרות, לוגיסטיקה ואימון של כוחות אפגניים, ועד לבשר העיקרי שהוא הדרגים הלוחמים ובעיקר הכוחות המיוחדים שעשו את עיקר העבודה. (אם להאמין לסיימון הירש, גם העברתם של כוחות מיוחדים לפעילות חשאית באירן פגעה בלחימה באפגניסטן). כך שהבעיה היא התפיסה הפוליטית-מדינית ולא הביצוע הצבאי, אבל מה עוד חדש? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למלחמה בעיראק יש את הסגולות "הטובות" שלה. ייתכן ואם היא לא היתה, יכלו האמריקאים לפעול בעצמה רבה יותר באפגניסטן. האם זה היה משפר את מצבם שם? ההפך מכך. לנוכחות צבאית מלחמתית בארץ זרה יש טבע מתעתע- ממש מילכוד. לכאורה אם היו מפעילים יותר כוחות, היו מגיעים לתוצאות טובות יותר במיגור הטאליבאן. מדוע לכאורה? כי ככל שהיו מפעילים יותר עוצמה, כך האוכלוסיה הלא לוחמת היתה נפגעת יותר וסביר להניח שהפופולריות של המתנגדים לאמריקאים היתה עולה. זהו המילכוד של לחימה נגד גרילה בארץ זרה; אי אפשר לנצח בה. עוד אף כוח זר לא הצליח ממש לשלוט באפגנסטן. האמריקאים היו צריכים לצאת משם מיד לאחר שהופל שלטון הטאליבן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |