|
||||
|
||||
"זיהוי מגמתיות" זה כשהאדם שרוע בכורסה ואומר לעצמו, "הי, זאת מכונית פורד ירוקה. מישהו מנסה למכור לי משהו. בטח מכונית פורד. או וילונות בצבע ירוק." ואז קונה, להכעיס, הונדה ווילונות בצבע קרם? יש ארבעה-חמישה כאלה, וכולם כותבים באייל. זה לא "פלח שוק". |
|
||||
|
||||
אני מכיר גם כאלו שלא כותבים באייל, ומוכן לנחש ניחוש פראי שהיכולת לזהות פרסום שקוף שכזה קיימת גם אצל בני אדם אחרים (כן, אני יודע שזה נשמע כמו רעיון מופרע). רק הקטע של ה''להכעיס'' נשמע לי חריג ומאפיין (במקרה הרע) רק אותי. |
|
||||
|
||||
מה שמוזר לי בדיון הזה הוא שאתם מדברים על האם אנשים כן או לא יזהו מגמתיות במשהו שהוא תחליף לפרסומות מפורשות - שם המגמתיות גלויה לחלוטין, ובכל זאת הנחת העבודה של המפרסמים היא שיש בהן תועלת. קל וחומר שהיא תעבוד אם המגמתיות מוסתרת. |
|
||||
|
||||
לרגע איני מטיל ספק בכך שהפרסומת *תעבוד* (אם היא לא הייתה עובדת, אני בספק אם היו מבזבזים עליה כסף). |
|
||||
|
||||
אז מה זה משנה אם מזהים מגמתיות או לא? |
|
||||
|
||||
זה משנה למי שסבור שפרסומות סמויות הן ''לא בסדר'' בגלל שלא ברור לצופה שהן פרסומות. |
|
||||
|
||||
אה. באסה לו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |