|
||||
|
||||
אני מסכים עם רוב סעיפי הביקורת שלך. בתחילת המאה ה-20 צמחו יחד עם התנועות הסוציאליסטיות השונות מחקרים ואידאולוגיות חדשות של חינוך. במוקד הביקורת עמד חוסר יכולתה של משפחת פועלים או אכרים לשנות את סביבתו החינוכית של הילד ולאפשר לו להמריא והשתוות לילדי המעמד הבינוני. הבעיה לא היתה רק כספית אלא גם תרבותית -מנטלית. דיברו אז על הצלת הילדים מהמעגל המישפחתי השמרן והחונק ויצירת אדם חדש. בלב האידאולוגיה החינוכית הקיבוצית עמדה השאיפה הזאת למרות שלא ממש הוגדרה. היו למערכת החינוך הזאת מגרעות (הלינה המשותפת) אבל היו לה גם הרבה מאד הצלחות. מדוע אני מספר את כל זה? כי הפתרון של הפרטת מערכת החינוך לא תוביל למטרות שאת/ה שואף להגיע. אצל מיעוט לא גדול-כן. רוב ההורים אינם מסוגלים להעניק חינוך ביתי וגם אינם רוצים. כל מה שאפשר לעשות בחינוך פרטי -אפשר גם בחינוך הציבורי רק יותר בזול. כמו שהמהפכה המנטלית בחינוך הממלכתי נראית לך בילתי אפשרית, כך גם המהפכה הזאת במישפחה נראית לי בלתי אפשרית. |
|
||||
|
||||
אמת דיברת, החינוך הביתי אינו מתאים לכל אחד, ולכן יש את קוד האתיקה באתר אשר נועד בעדינות להעמיד מראה אישית בפני ההורה שיבדוק בינו לבין עצמו האם הוא מתאים להיות מורה לחיים, הורים אשר לא מתאימים, יעשו חסד לילדים שלהם בהעברת האחריות לצד ג'. השאלה היא איציק, האם באמת כל ההורים לא נכונים לקחת אחריות? והאם יש בכך היתר מוסרי לכלוא ילדים ל12 שנים במוסד. אם הורה לא רוצה אחריות אישית הוא יכול כבר היום ללא שינוי בחוק, לבחור בחינוך פרטי כמו בתי הספר הדמוקרטים, בית הספר הראלי, או לבחור במיזם הנוסף של חינוך באמצעות בתי חינוך. את שתי ההמצאות האלה לא אני המצאתי, החינוך הביתי היה כאן עד מחצית המאה ה 19 וחודש בשנות ה 60 בארה"ב. החדר היהודי שפרט לאלמנט הדתי הוא בעצם בית החינוך (מחייב יחס חונך תלמיד עד 1:10 ולא מורה מול 30-40 ילדים), הינו המצאה יהודית עתיקת יומין. שכחת איציק שהנגישות למידע היום פתוחה באינטרנט לכל אחד. ב 44,000 דולר כל הורה ירכוש לילד שלו מחשב וקישור לאינטרנט, וילד עני אינו בהכרח ילד טיפש. גם לקהילה יש תפקיד והמדינה חייבת לסייע לחתך שאתה מדשבר עליו, הרבה ותר ממה שמתבצע היום. בדפי הילדים והקטנטנים באתר מוחבאים משחקי מחוננים יחד עם משחקים פשוטים להפליא, תתפלא איך ילדים ללא רקע במחשבים אפילו זורמים בצורה מדהימה עם המשחקים האלה ומה הם לומדים מכך בלי תווית "בא ללמוד" אלא בא לשחק, בא להנות, והאינטרנט הוא רק כלי אחד מתוך ההיצע שאנו מדברים בו. אהבתי את הרף, שהצבת, תצטרף אלינו. |
|
||||
|
||||
ביום שסיימנו את בית הספר התיכון, הלכנו מספר חברה לאכול משהו. מישהו אמר שבמבט לאחור בית הספר היה בזבוז זמן נוראי; אפשר היה לעשות בגרות בשנתיים במקום בארבע-חמש. אני אמרתי שבית הספר היה מאד כיפי. הלימודים היו חלק חשוב אך לא עיקרי בשבילי. המפגש החברתי היה החשוב ובגלל זה היה לי בדרך כלל חשק לקום בבוקר. בבית של ההורים אין את הדינמיקה החברתית הזאת. הביקורת שאתה מותח על בית הספר היא גם ביקורת שלי. בית הספר צריך לעבוד שינוי ראדיקלי אבל הוא יישאר מאד חשוב לרוב הילדים כמקום לפעילות חברתית שאין בבית. |
|
||||
|
||||
מעניין ממי ילמד הילד שלך את חוקי הפיסוק ואת כללי ההבעה בכתב. אני מקוה שלא ממך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |