בתשובה לניק ריוורס, 05/10/06 11:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין שום חוג משמעותי שבו עישון נתפס כלא-מוסרי. עישון פסיבי לא קשור לעניין בכלל. צריכת סמים אסורים, למשל, נתפסת כלא מוסרית ולא נורמטיבית אפילו אם היא נעשית בלי שאף אחד יודע ואף אחד נפגע, להבדיל מטבק, ולהבדיל מאלכוהול. חוק היובש נכשל, ומהר, ובאופן נחרץ ופומבי. כמו שאמרתי, בעיני הציבור זה טיעון _נגד_ האיסור, לא בעדו. טבק נמצא באותה קטגוריה של אלכוהול, לא סמים אסורים, מבחינת תפיסת הציבור. ההבדל העיקרי בין טבק לאלכוהול זה שעישון פוגע פסיבית בסביבה: זו ההצדקה הכמעט-יחידה לחוקים הנוכחיים. חוק שיאסור עישון בבית, למשל, יצטרך הצדקה בעיני הציבור. אני לא רואה כזו. מי שמעשן מריחואנה הוא כבר לא נורמטיבי בעיני חלק גדול מהציבור. "ראשית, אחוז המעשנים בקרב אנשים ממוצא סוציו אקונומי נמוך גבוה בהרבה כבר היום, יש להניח שהפער הזה יתרחב". פה אני מסכים איתך. אם יהיה אי-פעם איסור גורף על עישון טבק, זה יהיה הרקע שלו. אלא שזה, כמו שאמרתי, יקח דורות. אנחנו לא בתקופת הצנע, המצב שונה לחלוטין. גם תרופות במרשם נמצאות בפיקוח הדוק, ויש שוק שחור, והוא שולי בהשוואה לבתי מרקחת מאושרים, במיוחד כשמסתכלים על ההשפעה החברתית של מאפיה שמפחידה אותך כל-כך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנא, שמא במטותא מכם תפסיקו את הדיון המעצבן הזה? הוא העלה לי את צריכת הסיגריות כמעט פי שניים...:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אין שום חוג משמעותי שבו עישון נתפס כלא-מוסרי" זה לא הרושם שלי. אני מציע לך לעיין קצת בטוקבקים בווינט בפעם הבאה שתהיה שם כתבה בנושא. "חוק היובש נכשל, ומהר, ובאופן נחרץ ופומבי. כמו שאמרתי, בעיני הציבור זה טיעון _נגד_ האיסור, לא בעדו" א. אתה מייחס לציבור יותר מדי זכרון ותבונה. ב. גם החוקים נגד מריחואנה, זנות והימורים נכשלו ומהר, זה לא מפריע לתמיכה הרחבה שיש להם. "מי שמעשן מריחואנה הוא כבר לא נורמטיבי בעיני חלק גדול מהציבור" נכון. וזה יהיה נכון גם לגבי המעשנים, לאחר איסור העישון. המריחואנה, האופיום ושאר הסמים ה"מסוכנים" נתפסים היום כהרבה יותר מסוכנים ממה שנתפסו בזמן החלת האיסור. ההנחה שלך שדרושה תפיסה מאוד מחמירה של ההרגל בכדי שיהיה איסור איננה נכונה, קודם יש איסור ואח"כ נוצרת ההקצנה בתפיסה. "אם יהיה אי-פעם איסור גורף על עישון טבק, זה יהיה הרקע שלו. אלא שזה, כמו שאמרתי, יקח דורות." זה אולי הטיעון היחידי שאתה מעלה שיש בו ממש בעיני. ציבור המעשנים הקיימים גדול וגם המעשנים לשעבר מבינים את גודל הקושי. אבל אני לא רואה בכך מגבלה מהותית, אפשר למצוא פתרונות יצירתיים. אפשר, למשל לדרוש רשיון כדי לעשן, כך אפשר יהיה להפיס את דעתם של מעשנים קיימים. "אנחנו לא בתקופת הצנע, המצב שונה לחלוטין." כל יום שונה ממשנהו אבל ההגיון הוא אותו הגיון, ככל שגובר הפיקוח, כך גדלה המוטיבציה לסחור בשוק השחור. "גם תרופות במרשם נמצאות בפיקוח הדוק, ויש שוק שחור, והוא שולי בהשוואה לבתי מרקחת מאושרים..." וזאת משום שרוב התרופות ממילא אינן מזמינות "שימוש לרעה", אף אחד לא תופס ראש על אנטיביוטיקה. אבל עינך הרואות - העובדה הפשוטה היא שיש שוק שחור, כבר עכשיו. למה? משום שהעקרון הפשוט תקף - הידוק הפיקוח מוביל לשוק שחור. אני לא רואה מה בדיוק הבעיה בלהבין את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מריחואנה היתה סם נדיר למדי בזמן האיסור (לא בתור גידול, היא היתה הגידול השני בנפיצותו, לפחות ע''פ מאמרי קונספירציה מסויימים, וגם היה חוק שמחייב חקלאים במדינות מסויימות להקדיש חלק מהשטח לגידולה) וכמעט ולא היתה בשימוש ע''י האוכלוסיה הלבנה. וגם אז ההוצאה שלה אל מחוץ לחוק כללה יבוא של מילה חדשה כדי ליצור הפרדה רעיונית בין מוצר שחלק מכירים לבין האיסור החדש. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |