|
||||
|
||||
אז זהו, שפשוט אי אפשר להגיד ששרון מינה רמטכ"ל חובש כיפה סרוגה מעלי כדי לפייס את השמאל, שישמח לראות רמטכ"ל "כחול", זו פשוט תיאוריה שתלויה על בלימה. אני לא בטוח שלא נורו רקטות גם מהמקומות שנכבשו (שלא לדבר על המקומות ש"נכבשו" וביום שלמחרת שוב נערכו בהם קרבות דמים). כך או כך, אני לא בטוח אם מטרה כזו (כיבוש כל האיזורים מהם נורות רקטות) היתה בת-השגה, לפחות לא במחיר האבידות שעמישראל היה מוכן לשלם (וזו כבר שאלה אחרת, האם יכולת הספיגה הנמוכה שלנו, במיוחד כשזה נוגע לחיילים, היא דבר טוב או רע). "ושכל עוד לא ייפסק הירי הזה, נמשיך עד שמצדנו לא תישאר אפילו אבן בכל לבנון" -אתה רוצה להדיין ברצינות או להשמע כמו עמיר פרץ? |
|
||||
|
||||
דן חלוץ חובש כיפה סרוגה?! דן חלוץ גר בעלי?! איפה אתה חי? על הירח? |
|
||||
|
||||
תקרא את כל השירשור. |
|
||||
|
||||
גם שמונה שרשורים לא ישנו את העובדה שחלוץ חילוני וגר בצהלה. |
|
||||
|
||||
אויש, נודניק. אבל אם תקרא את השירשור אולי תבין את הדברים בהקשרם (למשל, ש''חובש כיפה סרוגה מעלי'' זהו משל לאדם שלא אהוב על השמאל, בדומה לחלוץ המוכה-בכנף). |
|
||||
|
||||
ואם תקרא את מה שכתב דב, תבין שהוא לא התכוון ל"מינוי אדם האהוב על השמאל" אלא למינוי אדם שאפשר לסמוך עליו שיבצע את ההתנתקות האהובה על השמאל. אתה הבנת את זה, ברוך? |
|
||||
|
||||
הסרוב שלך לא להבין ממש מכה אותי ביאוש. מה שאני מנסה להסביר שוב ושוב הוא, שמה שניסיתי לומר במאמר הוא שמינוי רמטכ''ל מחיל האוויר התאים לשרון משום שהוא להערכתי החליט בכל מקרה בתקופה הלא ארוכה שנשארה לו לכהן (מדובר באיש לא צעיר) להימנע מהכנסת חיילים ללבנון כי חיילים בלבנון זה אחד הנושאים הראשיים שבעזרתם הכו בו מרדפיו מהתקשורת והשמאל, ובעניין זה הוא החליט לפתוח פרק חדש. מבחינה זו זה לא היה משנה אם איש חיל האוויר שהיה בוחר היה מתנחל מעלי, כי גם אם הוא מעלי הוא היה מחייל האוויר ובחייל האוויר אוהבים לתת לחיל אוייר תפקיד מרכזי באופן טבעי, ובהחלט היה יכול לקרות שה''כחול'' אצל אותו איש היפותטי היה גובר על ה''ירוק'' כי כאיש חייל האוויר (בניגוד לשרון) הוא גם היה מאמין שזה מה שטוב למדינת ישראל. נכון שחלוץ התאים לו גם מבחינה זו שהוא בניגוד ליעלון היה מוכן בשמחה ל''נתק''. אבל לא על כך דברתי במאמר. אגב, אם אני מנסה לחשוב איך היה מגיב שרון (שהיה חכם ומבין יותר מאולמרט בעניינים כאלה) אחרי חטיפת החיילים, להערכתי הוא לא היה עושה שום דבר הגם שהדברים היו חייבים להתפוצץ בסופו של דבר. אבל הוא היה מעדיף שההתפוצצות תבוא אחרי שייסיים את הקריירה שלו והיה מנסה עד אז להלך על קצות אצבעותיו. |
|
||||
|
||||
כפי שנאמר כאן קודם, לבנון היתה שיקול מאוד משני בתקופת מינוי הרמטכ''ל, לפחות יחסית למצב בשטחי יש''ע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |