בתשובה לדובי קננגיסר, 02/11/01 21:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים שהחרדים כופים וכו'. אבל-- זה לא סיפור חד-צדדי. אני נטפל כאן לחלק קטן ממה שאמרת: לגבי לראות בחורות לא צנועות ברחוב. השאלה היא שאלה של מהי התביעה (ה-claim) שאתה נותן לאנשים במרחב הציבורי. אנשים חייבים להשתמש במרחב הציבורי: לגור ליד כבישים ראשיים (בר-אילן), להסתובב במרכז העיר לצורך ניהול חיים תקינים, להשתמש באוטובוסים, ועוד. אם אתה חושב שזכותו של כל אדם היא לשימוש הוגן במרחב הציבורי, אין ספק שלחרדים יש אינטרס, שלא ניתן למחוק אותו מהדיון הציבורי, שמרכז העיר לא יהיה עמוס בפוסטרים שהם "תועבה" בעיניהם. למה הדבר דומה? להטרדה מינית. היום מובן שאסור למעביד לתלות תמונות פורנוגרפיות במקום העבודה, כי זה מונע את שילובן של נשים. המטרה היא להתאים את המרחבים הציבוריים כך שיכילו במקסימום נוחות את כל הקבוצות. בה בעת, לחילונים יש אינטרס, שגם אותו צריך להחשיב, לחופש ביטוי וחופש עיסוק במרחב הציבורי. אי אפשר להציג את ההכרעה שנתקבלה (מותר להראות בחורות חשופות ברחוב), כהחלטה שאין בה "התחשבנות" בין שני אינטרסים מנוגדים. אני לא חושב שהמרחב הציבורי צריך ללכת עוד לכיוון החרדי, מסיבות רבות מאוד ומגוונות. אבל נקודת האיזון הקיימת היא התפשרות מצד החרדים על תביעות שאפשר להבין אותן, גם אם בסופו של דבר לא מקבלים אותן. התכחשות לזה היא גורם לריחוק נוסף. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם חושב שכל התלונות לגבי ''הטרדה מינית'' שמקורה ב''יצירת אווירה מינית במשרד'' על ידי תמונות עירום, הן בולשיט. בצבא, ישבתי במשרד עם בחורה שנהגה לעטר את הקיר שלה בתמונות של דוגמני תחתונים. אני לא מצאתי בכך משום הטרדה מינית. אני כן חושב שדברים כאלו צריכים לבוא מתוך התחשבות. לו הייתי אישה לא הייתי צועד בכוונה אל תוך מאה שערים בחולצת בטן. מצד שני, אין שום סיבה שאישה שנקלעה לשם בטעות בחולצת בטן תרגיש מאויימת. אם החרדים לא היו מנסים לכפות דברים על אנשים, אני חושב שיותר אנשים היו מתחשבים ברצונותיהם - בגבול הסביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אין מקום להשוות, מבחינת התיאוריה שמאחורי האיסור על הטרדה מינית, בין הטרדת גברים כלפי נשים, לבין המקרה ההפוך. כלומר, החוויה שאתה עובר כגבר אינה ניתנת להעברה סימטרית לחוויה מקבילה שעוברת אישה. 2) דוגמני תחתוני-נשים אינן בהכרח אווירה עוינת. 3) כשדיברתי על מרחבים ציבוריים לא דיברתי על לצעוד לתוך מאה שערים. דיברתי על דברים הרבה יותר משותפים, כמו מרכזי הערים. 4) אני מודה על ההתחשבות הוולונטרית ("בגבול הסביר" כמובן), אבל היא לא מייתרת טיעוני זכויות. אולי ההיפך, טיעוני זכויות מייתרים צורך בהתחשבות וולונטרית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא מקובל עלי. תוכל להסביר לי מדוע אין סימטריה? 2. נראה אותך תולה תמונות של דוגמניות בתחתונים על הקיר בלי שיתבעו אותך. 3. עוד יותר גרוע. מרכזי ערים הם רשות הכלל. האם מכך עלי להבין שכל דרישה של כל ציבור שהוא חייבת להענות במרכזי הערים? כלומר, הציבור שדורש מנשים ללכת עם רעלות - גם הוא צריך לקבל את מבוקשו? ואם לא, מדוע לא? ברשות הכלל מותר לעשות מה שבא לי. לשאלתך הבאה - כן, כולל להסתובב בעירום מלא, כולל לקיים יחסי מין, כולל לעשות כל מה שבא לי, כל עוד אינו מהווה פגיעה פיזית באדם אחר או ברכושו (לקיים יחסי מין על גג מכונית של אדם זר, למשל, עשוי להוות פגיעה ברכושו של אדם אחר. תלוי כמה אתה פרוע). אז כמובן עולה שאלת הילדים - הרי יש בכך פגיעה בחינוך הילדים. ומה נענה על כך? שאין לך זכות לחנך את ילדיך לחוסר סובלנות כלפי הזולת, וכפייה על הזולת להמנע מפעולה חופשית שאינה פוגעת פיזית באחר - היא ביטוי של חוסר-סובלנות. ילדך הקט יאלץ לחזות באותו זוג מוזר מקיים יחסי מין ביזאריים ככל שיחפוץ מול עיניו, ואתה תאלץ לספר לו שיש אנשים שאוהבים דברים כאלה, אבל לו עצמו (כלומר, לילדך) לא כדאי לנסותם, ואף אסור לו לנסותם, כי ככה אתה אומר. 4. מן האמור לעיל בסעיף 3, ברור שבחברה סבירה, יש מקום להתחשבות של אנשים (בעלי הזכות לעשות מה שבא להם) באנשים אחרים, שמעדיפים לא לראות אותם עושים את זה. התחשבות, לא הכרח. כך, למשל, אני אקבל את דעת מרבית החברה הסובבת אותי, ולא אלך בעירום מלא ברחוב, למרות שנורא נורא חם לי, ואפילו שאני חושב שיש לי גוף נפלא שצריך להשוויץ בו, ולא להסתיר אותו1. כפי שציינה מישהי כאן או בדיון אחר, בגישה האינדיבידואליסטית-ליברלית, יש משום עידוד לניכור ואליאנציה של בני האדם זה מזה. אל הניכור הזה ניתן לתקן אך ורק בדרך של התחשבות וחמלה וולונטרית, שאינה נאכפת בשום צורה ע"י המדינה. זכותו של אדם להיות סוציומט, אבל אין זו חובתו של איש להיות חבר של אותו סוציומט. 1 טיעון הגוף הנפלא היה הטיעון בו השתמשה טינקרבל, אגב. אבל אני בספק אם היה מאחוריו בסיס אידיאולוגי נרחב יותר מ"אני רוצה להיות מפורסמת"... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רב סמל מתקדם עם פה גדול עוזר לחידוד ההגדרה החוקית של הטרדה מינית: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או בקיצור, תשובתו של השופט הנכבד לשאלה: "איך אני יודע אם מה שאני אומר הוא התבדחות לא-מצחיקה או הטרדה מינית?" הינה: "תנחש". מופלא. כבר ציינתי שאני חושב שהצהרות מיניות שאינן בגדר איום ("אני אזיין אותך"1), לא יכולות להכנס תחת הטרדה מינית? גם אם אדם מביע רצון מיני כלפי מישהו ("הייתי רוצה לזיין אותך"), אי אפשר לקרוא לזה הטרדה מינית, בדיוק כשם שמי שאומר "הייתי רוצה להרוג אותך" אינו מואשם בניסיון רצח. לעניין הסמכות והכפיפות - הצבא צריך להגדיר מצב של הכל או כלום. או שכל התייחסות מינית אל פקודה היא אסורה (אין לי בעיה עם אפשרות כזו), או שמילים לא יכולות להוות עילה לתביעה אלא אם הן בגדר איום. לא הבנתי את עניין הטרמפיסטית. הוא אסף מישהי טרמפ, אמר לה שהיא כוסית, והואשם בהטרדה מינית?! היא פקודה שלו? משהו? מישהו? כלום. שום דבר. באותה מידה הוא היה יכול סתם לשרוק למישהי ברחוב. כשגידי אהרונוביץ' סובל מהערות מציקות ברחוב, האם הוא יכול לתבוע את הדוברים על "הטרדה על רקע מגבלה גופנית"? לא. אז למה נשים יכולות לתבוע על "הטרדה על רקע מיני" שמבוססת אך ורק על מילים? טרם קיבלתי הסבר משכנע. 1 הבעיה: "אני אזיין אותך" (גם כשה-ך' קמוצה) הפך לביטוי שגור למדי של איום סרק (בדיוק כמו "אני אהרוג אותך"), וקצת קשה להתייחס אליו באופן מילולי בימינו. כאן, כמובן, הדברים הם תלויי הקשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא הבנת. על פי קביעת השופט: הביטוי "אני מת לשכב איתך" - מותר. הביטוי "אני מת לדפוק רב"טית" אסור כשהוא נאמר כברכה לרב"טית לרגל קבלת הדרגה. הביטוי "ראיתי כוסית בתחנה ואמרתי מה - אני לא אעצור לה?" שנאמר כלפי הטרמפיסטית - מותר. ההבדל הוא שהתייחסות מינית לאדם מסויים מותרת כל עוד הוא אינו מביע התנגדות. התייחסות לאדם כאל אובייקט מיני בתוקף השתייכותו לקבוצה מסויימת - אסורה. אינני בטוח שאני מסכים עם קביעות אלה, או שהשופט ניסח מצב ברור ממילא. עם זאת, הכלים שהוא נתן לפירוש החוק הם עקביים. מעבר לכך, מהדיווח נראה שהנאשם הוא באמת חלאה. לומר לטרמפיסטית שהיא כוסית זה, לדעתי, הטרדה, בשל הסיטואציה (אשה בודדה ברכב עם גבר זר). עם זאת, כפי שרצית, השופט באמת השליך את סעיף האישום הזה לכל הרוחות והסביר מדוע. הבעיה העיקרית היא לקבוע מה מותר ומה אסור במקרים גבוליים. יש מספיק סעיפי אישום שבוטלו באותו מקרה, למרות שאין שום ספק שמדובר בהטרדה גם בסעיפים אלה, רק מחמת הספק, וכדי להותיר את המקרים האחרים ברורים עד כמה שאפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני אומר "אני מת לדפוק אישה", זה גם נופל לקטגוריה של הטרדה אסורה? אין לי ספק שהאדם הוא חלאה, וצריך לזרוק אותו מהצבא על התנהגות שאינה הולמת נגד1. אבל לדעתי להיות חלאה לא יכול להיות מנוגד לחוק. 1 <ROTFL>
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |