 |
1. ראי את התשובה המצויינת של עוזי: אף אחד לא רוצה לקנות מקרר שמקרר הכי טוב, עם הנפח הכי גדול, אבל מתקלקל כל יומיים, או תנור שלא מתקלקל, אבל לוקח לו יומיים לסיים אפיית עוגה. לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות בעיני הציבור, אבל משווק אמיתי ימכור לך את היתרונות בלבד, ויצניע את החסרונות.
למשל, הציבור הישראלי ברובו רוצה מדינה יהודית, ולחיות בשלום עם שכניו, ושיורידו מיסים, אבל שהמדינה תיתן הרבה רווחה, חינוך, ספורט, תרבות, אמנות, פנאי ופנג שווי. הציבור בעצם רוצה , מבחינה מעשית, דברים והיפוכם, כי אינו טורח רוב הזמן לרדת לעומקם של דברים, וביננו, מי לא רוצה לחיות באוטופיה, ולעזאזל הפיזיקה והאילוצים.
אז מה עושה ראש מפלגה חכם? (במיוחד מפלגת מרכז כמו קדימה, בהובלה ע"י שרון ואח"כ אולמרט): מייצר באמצעות יועצי שיווק (וכך ממש ראינו ב"שידור חי") מצע שיתאים למה שרוב הציבור רוצה, וכך נבחר ברוב קולות. בנוסף יש מפלגות נישה, שמסתערות לא על המרכז, אלא על ציבור בוחרים מאוד ספציפי, והן אינן צריכות מצע כולל כלל, אלא רק לחדד את האג'נדה הנישאית הספציפית (חרדים אשכנזים/כיפה סרוגה/שלום עכשיו/גימלאים וכו'). אין בין מצע שיווקי זה לבין מה שקורה אח"כ בפועל דבר וחצי דבר. זו גם אחת הסיבות שציבור הבוחרים אומר "פר, אני מאוכזבת" אחרי כל מערכת בחירות.
2. לא נכון, כי אילוץ נוסף הוא השיווק של הפוליטיקאי הבודד לציבור. אם לפוליטיקאי מסויים יש רקורד ארוך טווח של להיות מזוהה עם הזאמל הקיצוני, הוא יאבד את אמינותו הפוליטית בחציית הקווים לימין הקיצוני. הוא לכל היותר יכול להגיע למרכז, תוך כדי אמירות של "מפלגת המרכז הזו (עבודה/קדימה)מתאימה יותר לעמדות של מפא"י ההסטורית, ומר"צ איבדה דרכה".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש