 |
|
 |
||
|
||||
 |
אקדים ואומר כי אני חף מכל הערכה כל שהיא למר מרדכי לפני המקרה ולבטח לאחריו. הדברים הבאים אינם מתייחסים לאיש כי אם לסוגייה העקרונית. דומני שהשאלה האמתית שצריכה להישאל כאן היא השאלה הבאה: אדם היה לוחם מהולל במהלך שירותו בצה"ל. נניח לשם הדוגמא בלבד, וללא כל כוונה לעורר מהומה שאינה במקומה כי המדובר באהוד ברק. האיש בתקופת שירותו תחת ראש המממשלה גולדה מאיר, ביצע/פיקד על פעולות מורכבות ורבות תהילה. נניח שהיום, זמן רב לאחר תום שירותו בצה"ל מורשע האיש בעבירה שיש עימה קלון. השאלה שהחברה צריכה לשאול את עצמה, האם בנוסף לכל עונש מן הראוי הוא שגם דרגתו הצבאית תישלל והאיש יורד לדרגת רב"ט. מחד, ניתן לטעון כי החברה והצבא מצפים לנורמות גבוהות מקציניהן הן במהלך שירותם ואף לאחר מכן, לכל אורך חייהם. כל כתם כאמור, יגרום לשליחת מסר בלתי מתפשר של שלילת דרגתו של אדם בין אם הינו בשירות פעיל, מילואים או אפילו פורש מזה שנים רבות בצה"ל, בבחינת לא יראה אדם כזה במחנינו. מאידך, ניתן לטעון, כי האדם, לאחר שנים רבות שאיננו בשירות פעיל או מילואים, עשה מעשים נערצים בזמן שירותו, ועם התפתלות החיים מעד ונפל, אולם אין בכך לשלול את כל מעשיו בעבר, ואין בכך משום מחיקת ההיסטוריה של אותו אדם. מה גם שהכל כבר שנים רבות איננו רלוונטי לשירותו הצבאי. דווקא במקרה של מר מרדכי הייתי תומך בשלילת דרגתו שכן חלק ממעשיו נעשו בעודו בשירות פעיל כאיש קבע. בזאת הכתים האיש את המדים ויש לשלול ממנו כל דרגה אותה הישיג בזמן שירותו. במקרים אחרים, דומני שיש יותר ממידת האכזריות לשלול מאדם את עברו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שזו בדיוק המשמעות של מושג ה''קלון'' - ההשפעה ה''מכתימה'', המאפילה על כל היתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה כאן מיץ, האם גם לאחר שנים רבות וללא כל קשר לשירותך הצבאי, יש לחזור ולקחת ממך גם את פיסת חייך אותה רכשת בדי עמל. דומני, שיש כאן יותר מחוסר צדק. שוב אני מדגיש, כיוון שאדון מרדכי, ביצע לפי תלונות ועדויות חיילות גם חלק ממעשיו ה''מרנינים'' בזמן היותו לבוש מדים, יש לשלול לאלתר את דרגתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה דעתך במקרה ואלוף במילואים יהפוך לאנס סדרתי? האם גם אז אין לשלול ממנו את "פיסת חייו"? בדיוק בשביל זה ישנה הגדרה של עבירה שיש עמה קלון, כל עוד נסכים שאנחנו מעונינים באיזה שהוא יחס של כבוד כלפי דרגות צה"ל. לא יתכן שפושע נקלה ישא בתואר כבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, בעייה סבוכה. ייתכן וכאן המקום לשיקול דעת בכל מקרה לגופו. אין לי דיעה לכאן או לכאן. רק העלתי זווית נוספת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש, תיאורטית, מקום לשיקול דעת - כאמור, הרמטכ"ל לא *חייב* לשלול את דרגתו של איש. אבל לרמטכ"ל יהיה קשה לתת תירוץ לציבור למה החליט מה שהחליט. וועדה של שלושה אלופים לא חייבת שום דבר לאף אחד, ולכן לא יהיה אכפת לה לזכות אלוף אחר, תוך קריצה והנחה מראש שהטובה תוחזר ביום מן הימים, אם יהיה צורך בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו תיקון החוק היה מוצע סתם, אולי הנושא לא היה מקפיץ אותי. משהוא פגום בעצם התפירה של תיקון ככה שיתאים לרצון להיטיב עם מישהוא ספציפי. לפעמים יכול להיות שבאמת הצדק הוא בתיקון, אבל למעשה לא שמעתי על אף מקרה כזה. חוק נתניהו, חוק דרעי ועכשיו חוק מרדכי, כולם פסולים. לא יתכן שיהיו אנשים שהם מעל לחוק או שהחוק משתנה בהתאם לצרכיהם. אולי הדבר קשור לחסינות המשפטית (הלגיטימית) של חברי כנסת, הם כבר רגילים שהחוק לא מתייחס אליהם. מה עכשיו הוא מתייחס? נשנה אותו. ואולי אני סתם מקנא שאף אחד לא משנה חוק לטובתי. פטור קטן ממהירות נהיגה מקסימלית, מה כבר ביקשתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש טעם לפגם בכך שחקיקה כללית נעשית בגלל מקרה פרטי. זה מזכיר לי את חוק דרעי. אני זוכר ששמעתי אז עורך דין מש''ס שהסביר בצורה מלומדת ברדיו באופן די משכנע שהחוק הזה מאד הומני, וחשוב למען שיקום האסיר, ומיד אחר כך ראיתי את חברי הכנסת של ש''ס בטלויזיה רוקדים שמחים ומתחבקים אחרי הצלחתם להעביר את החוק הזה עוד שלב, והיה ברור לי לגמרי שהשמחה אינה בגלל הדאגה לאסיר האלמוני אלא בגלל הדאגה לאסיר הידוע. זה נראה מאד צבוע. אפשר היה להקיא מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהרי ידוע ש ''האדם הרע ביותר, הוא החייל הטוב ביותר''. נפולאון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |