|
||||
|
||||
אתמול בבוקר הייתי בסופרפארם, ובתור בחנתי את רשימת המרכיבים על קופסת סימילאק. זה בסה"כ חלב פרה רזה (השומן הולך למוצרים אחרים), גלוקוז, שומנים צמחיים (דקלים, קוקוס ועוד אחד ששכחתי) והשאר ויטמינים ומינרלים מלאכותיים. בעודי בתור, הגעתי למסקנה שסימילאק זה כמו קורנפלייקס טבולים בחלב, רק בלי הקורנפלייקס, וככל הנראה באותה דרגת גועל. ואז בא תורי לרוקח וביקשתי משהו עבור היונק1, והרוקח (שהיה עסוק ולא ראה אותי בוחנת קופסאות) שאל אותי: "מה הוא אוכל? איזומיל?"2 זה כמו שתעמדי בתור לירקן, והוא ישאל אותך אם את בקטע של מאקרוביוטיקה 3. 1 שלא עולה יותר משלושים שקל: http://www.notes.co.il/aviva/13227.asp 2 (מתוך אתר מסחרי שבחרו לקרוא לו "אתר רופאי הילדים". שקרנים שקרנים). http://www.rofeyeladim.co.il/promedico/template3.asp... |
|
||||
|
||||
לגבי 2 - אין גבול לחוצפה, אה? |
|
||||
|
||||
לצערנו, לאור הפסקה הראשונה בתגובתך תגובה 413312 כנראה שהם די קולעים למציאות. |
|
||||
|
||||
אז זו הבעיה, שפרט לנושאים כמו תזונה, שבהם הוא פשוט בן תקופתו, זה ספר ממש טוב. בין הראשונים בארץ שטענו לעליונות האינסטינקטים האימהיים אפילו על אבחון רפואי לפעמים (במובן של:"אם את רואה שהתינוק לא מרגיש טוב אבל הרופא טוען שאת טועה כי אין לו חום/אין לו די חום/הוא נראה בסדר וכולי, תתעקשי כי את מכירה את תינוקך יותר טוב (ויודעת איך הוא בדרך כלל). עצה שאמא שלי אמרה שהיתה חשובה לה מאד, כי שני צאצאיה יכולים לגסוס בלי שחומם יעבור את ה37.4), וטוען כי בדרך כלל (חייבת להיות הסתייגות כי יש אנשים מוזרים בעולם) האינסטינקט האימהי לצורת ההתנהגות היאותה עם התינוק היא נכונה. הוא מתנגד בתוקף ל"עטיפת" תינוקות עד מוות, (ולנעלים עם פעמונים על תינוקות בני יומם) ודורש מן האם לשים לב שלתינוק לא חם מידי, מציע להוציא תינוק לאויר הצח ככל האפשר (בהסתיגויות של מזג אויר כמובן), ולהשתדל לתת לו גרויים נאותים. הוא ממליץ לאמהות לשוחח עם התינוק ולשיר לו, ולא להניחו לבכות לבד, וזה בתקופה שהאמונה היתה שתינוקות "מתפנקים" אם מחזיקים אותם יותר מדי. ברור שהרופא היקר היה מתפלץ אם הוא היה רואה הורי רצף עם מנשא, ותינוקות שיונקים בלעדית עד גיל 6 חודשים וממשיכים עד גיל שנתיים ויותר, אבל כמו שכבר אמרתי, הוא היה בן תקופתו. |
|
||||
|
||||
מי הרופא ומה שם הספר? |
|
||||
|
||||
ד"ר פנחס שרשבסקי, "את וילדך", הוצ' לוין אפשטיין, מהדורה מעודכנת לשנת 1980. |
|
||||
|
||||
נעליים עם פעמונים? היתה אופנה כזו? (שמעתי רק על חורים באוזניים בגיל 4 חודשים). |
|
||||
|
||||
מסתבר שכן, אחרת למה לו להתריע נגד? (מטעמים בטיחותיים, נוחותיים ואסתטים, אגב.) |
|
||||
|
||||
בחלקים מהודו1 נהוג לענוד צמידי קרסול עם פעמונים על קרסולי התינוקות. חשבתי שזה מטעמי אופנה (כי הנשים הבוגרות הולכות עם צמידי קרסול כבדים) עד שגיליתי שאחת הסיבות היא כדי לשמוע שהילד באזור. 1ולפי מוזיאון ישראל - גם בתימן |
|
||||
|
||||
לא רק תינוקות בהודו אלא גם חתולים ואפופידים: יש השמים פעמון לקולרו של החתול, כדי שזה לא יצליח לתפוס ציפורים. לגבי המקרה השני, מאחר והיתה לי הליכה מהירה ושקטה, נוצרה בעיית בהלה באחד האגפים של משרד בו עבדתי, כאשר שוב ושוב הייתי פונה אליהם מבלי שהם שמו לב שהגעתי לשם. באחת מפעילויות הגיבוש של החברה קיבלנו מתנות שכללו רכיב פעמוני. מאחר ומצב עניינים זה חרא לי, הייתי ער לאפשרויות הגלומות בכך, ועקרתי את הפעמון מן הרכיב ולפני הכניסה למשרד קשרתי את הפעמון למכנסיי. זה החזיק יום אחד, כאשר דנדונו הדק וחודר הקירות של הפעמון שיגע את כל החברה. בסופו של דבר למדתי לגרור רגליים ולנקוש עקבים ברצפה, כאחד האדם, לפחות כאשר אני במשרד. |
|
||||
|
||||
במצבים כאלו מקובל לשיר את נעימת הדרדסים, לא? |
|
||||
|
||||
(: |
|
||||
|
||||
האין זו גם עבירה על החוק (התחזות לרופא)? |
|
||||
|
||||
שלא להזכיר ששמן דקלים ושמן קוקוס הם לא מהשמנים הסופר בריאים. |
|
||||
|
||||
מינראלים מלאכותיים זה מינראלים שלא גדלים בשדה? |
|
||||
|
||||
אני רוצה רגע להיטפל לכך שציינת שהויטמינים והמינרלים מלאכותיים: מדובר בחומרים עם הרכב כימי ידוע ומוגדר היטב, חלקם (מינרלים) לא יותר מיונים פשוטים של יסודות מהטבלה המחזורית. בהנחה שזוכרים לשים את כולם (<גיחוך מריר>), את חושבת שיש הבדל אם הם באו ישירות מאורגניזם כלשהו (למשל, האם) או מתהליך כימי במעבדה? |
|
||||
|
||||
ואגב ויטמינים "מלאכותיים": אחד מהתינוקות שאכלו מהפורמולה של "רמדיה" ניצל בזכות העובדה שפרט לפורמולה האמורה, הוא ניזון גם מ"במבה", אותו חטיף של תירס ובוטנים, אשר מתוספים לו ויטמינים. |
|
||||
|
||||
לא יודעת אם יש הבדל. הכוונה היא, שהם מוכנסים למזון באופן מלאכותי (לכן השוויתי לקורנפלייקס). ברזל למשל למשל לא נצפה למצוא באבקת חלב רזה מיובשת, אבל בחלב אם כן. |
|
||||
|
||||
למה בעצם? בחלב פרה (אפילו אם הוא רזה ומיובש) אין ברזל? |
|
||||
|
||||
מעתיקה פסקה רלוונטית (כמובן מדובר על חלב פרה ולא על תמ"ל): הערכים התזונתיים של חלב פרה שונים מאלה של חלב אם. בחלב פרה מפוסטר אין אימונו-גלובולינים ופקטורים חשובים של גדילה המצויים בחלב אם. יש בו יותר חלבונים ומינרלים (כגון: סידן, זרחן, נתרן, כלור ואשלגן) וכמות נמוכה יותר של חומצות שומן חיוניות (לינולאית ו-aלינולנית), אבץ, ויטמין C וניאצין בהשוואה לחלב אם. בהזנה בחלב פרה קיים ערך העמסה על הכליות Renal solute load גבוה. כתוצאה מכך האוסמולריות גבוהה פי שניים מחלב אם. בדרך כלל אין לכך השפעה שלילית על התינוק הבריא, אך כאשר התינוק מאבד נוזלים עקב שלשול או הקאות הוא עלול להתייבש. הזנה בחלב פרה קשורה באיבוד דם מיקרוסקופי בצואה בעיקר בששת החודשים הראשונים לחיים. חלב פרה מכיל פחות ברזל בהשוואה לחלב אם וזמינותו נמוכה יותר. כדי להפחית את הסיכון להתפתחות מחסור בברזל, לא מומלץ להזין תינוקות בחלב פרה לפני תום החודש השנים עשר. חלב פרה דל שומן אינו מומלץ בשנתיים הראשונות לחיים. חלב זה אינו מספק את חומצות השומן החיוניות והוא בעל ערך קלורי נמוך. |
|
||||
|
||||
זאת אומרת שכן נצפה למצוא ברזל באבקת חלב רזה מיובשת (יש אבקה שלא מיובשת?), אבל לא מספיק. |
|
||||
|
||||
אמא שלי אומרת שחלב דל"ש לא מומלץ גם אחר כך: שהשומן נחוץ להספגות הסידן. |
|
||||
|
||||
אמא שלך צודקת |
|
||||
|
||||
והשאלה היא למה חלב בכלל כן מומלץ אח"כ? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כי שוקו על בסיס מים לא טעים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |