|
||||
|
||||
אינך עוקב אחר דברי. לא כתבתי שעורכי הדין מוכשרים יותר לניהול מדינה. כתבתי שפוליטיקאי חייב חשיבה מורכבת ואוסיף-רב תחומית. לא כתבתי שאיש עסקים ופרופסור, אינם יכולים לעסוק בפוליטיקה בהצלחה. הם יכולים . הם יכולים אם הם פוליטיקאים. |
|
||||
|
||||
הראה לי פוליטיקאים ישראלים בהווה שעונים על ההגדרה שלך. |
|
||||
|
||||
לא הגדרתי פוליטיקאי כבעל חשיבה מורכבת. כתבתי שהעיסוק הפוליטי דורש מחשבה מורכבת. מי שאין לו כזאת- לא ישרוד. לגבי היושרה והאומץ? בעיה. |
|
||||
|
||||
וכאלה שיש להם מחשבה מורכבת כן שורדים בפוליטיקה שלנו?! |
|
||||
|
||||
השאלה לא עולה, כי הם לא מגיעים אליה מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
שורדים בכל פוליטיקה. במילים המושמצות ''מחשבה מורכבת'' אני מתכוון ליכולת ללמוד לפחות באופן כללי תחומים שונים ומגוונים, לקרוא מהלכים קדימה, לתפוס ולהבין אנשים שונים ואת נקודות החולשה, החוזק והמורכבות שלהם, לתפוס ולנתח במהירות מצבים תוך התמקדות בעיקר. |
|
||||
|
||||
ומי מהפוליטיקאים שלנו נראה לך מסוגל לזה? |
|
||||
|
||||
כמעט כל פוליטיקאי שהגיע במפלגה גדולה לכנסת יש לו לפחות משהו מהיכולת הזאת. בלעדיה הוא לא היה מגיע. אינני מתכוון לשמונת המופלאים שהיו עם רפול וכד'. מה שהופך פוליטיקאי בינוני לפוליטיקאי מהשורה הראשונה הוא האינטגריטי שלו, אומץ הלב והכריזמה. |
|
||||
|
||||
אה, עכשיו בעצם שמתי לב למה שמעורר את חשדי ברשימת הדרישות שלך. ההתמקדות ב''עיקר''. חוששתני שזה כיוון שיכול להכיל הרבה מאוד הטעיות. |
|
||||
|
||||
בכלל לא. כל אחד חייב לעשות את זה כדי להשאר ממוקד לכיוון מסויים. |
|
||||
|
||||
בזה יש שתי בעיות: אחת, ש"להישאר ממוקד" אומר לפעמים שהבן אדם לא מסוגל לחלוקת קשב - דבר חיוני ביותר לראש ממשלה. והשניה, שהתמקדות במה שנחשב ל"עיקר" עלולה לגרום להתעלמות מעניינים שוליים-לכאורה, אבל מהסוג המשפיע בנוסח כנפי הפרפר המיתולוגיות. |
|
||||
|
||||
שום דבר. תכונה מנהיגותית היא להיות ממוקד בכיוון הכללי ולא לאבד את האגפים. זאת הסיבה שהעיסוק הפוליטי מורכב יותר כמעט מכל עיסוק אחר. |
|
||||
|
||||
פוליטיקאי שורד הוא פוליטיקאי שהיצר העסקנצ'יקי מפותח אצלו יותר מיצרים אחרים, הדבר ידוע ומוכר לי מקרוב. אופורטוניסט עילג ובעל אינטליגנציה בינונית כמו פואד, לדוגמה, שורד בממשלות ישראל הודות לכך שהוא הולך לבריתות, לבר-מצוות ולחתונות (למזלו, במקרה שלו הוא גם אוהב את זה. הוא אוהב לאכול), חורש את הארץ, מקשקש עם החבר'ה, חולק להם צ'אפחות ועושה המון טובות קטנות להמון אנשים קטנים, או לפחות גורם לאותם אנשים לחשוב שהוא עושה/יעשה להם טובות. כך הוא שומר על מעמדו המבוצר במפלגה שלו וכך הוא ממשיך את דרכו בפוליטיקה. זה כל הסיפור. אינטגריטי, אומץ לב וכריזמה? אתה חי בארץ? |
|
||||
|
||||
אני חי בארץ. התכונות שכתבתי עליהן חיוניות לפוליטיקאי ברמה גבוהה ומנהיג. |
|
||||
|
||||
ומי לנו יותר "פוליטיקאי ברמה גבוהה" ויותר "מנהיג" משר בממשלה? אה, הבנתי, אולמרט ושרון - כריזמה, אומץ לב ובייחוד אינטגריטי! אה, וגם דוד לוי, שאמנם לא היה ראש ממשלה אבל התאמץ חזק-חזק, ידע להיעלב יפה-יפה ולכן היה לסגן ראש ממשלה לכמה דקות, וגם זה משהו. מה שאולי נכון - התכונות שכתבת עליהן חיוניות לפוליטיקאים בארצות אחרות. בארץ הן יכולות רק להזיק. על כגון אלה לימד פעם פרופסור שלא אזכיר את שמו באונ. תל-אביב: "חוק ניוטון הישראלי - תפוח רקוב עף למעלה!". |
|
||||
|
||||
יש מנהיגים שאים ראשי ממשלה, יש ראשי ממשלה שאינם מנהיגים. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שמנהיגנו היום ''סובלים'' מהתכונות שמניתי. כתבתי מה הופך פוליטיקאי רגיל למנהיג. |
|
||||
|
||||
הוא היה פרופסור מן המניין? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |