בתשובה לברקת, 30/09/06 8:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז מה, החלטתם לתת דרור לכל הסטריאוטיפים האפלים נגד אוכל אשכנזי? אני זוכר חוויה קולינרית יוצאת מהכלל במסעדה יהודית בלונדון - הדעות חלוקות אם זאת היתה רובנס או לא - בה לא התאפקנו וניסינו כמעט מהכל. מרק עוף עם קניידל ענקי שנמס בפה, קצץ כבוד כמעט כמו בבית, מנה נדיבה של רגל קרושה ועוד. בסוף התגלגלנו החוצה והרגשת הכובד הנינוחה לא עזבה אותנו עד היום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה סטריאוטיפים? אני אוהבת גפילטע וגם כבד קצוץ (ואפילו אמא שלי, העיראקית, טורחת ומכינה את שניהם לחג). אבל זיכרון הרגל הקרושה רדף אותי שנים לא מעטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הכורדית אוהבת כבד קצוץ. וקניידלך. גפילטע פיש לא אכלתי אף פעם, וזה כנראה גם לא יקרה. קוגל, לעומת זאת, כמעט הרג אותי פעם אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תני לי לנחש: נסעת לאוסטרליה ונקלעת אל בין חבורה של ילידים המשחקת פריזבי בקוגל אימתני! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשכנזי טהור, והגזר המתוק על הגפילטע גורם לי לאפקט בחילה אוטומטי בכל פעם במחדש, כמעט טראומת ילדות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |