|
||||
|
||||
אם אתה נוסע במיוחד אל שטח שליטתו של הגנגסטר המקומי בכדי להכין את הפטישים, נובע מכך שהייתה לך ברירה - לא להגיע אליו, לא לשתף איתו פעולה, אפילו אם זה אומר שלא תייצר פטישים. זה לא "כורח המציאות", בדיוק כמו שלפרוץ ללובר ולגנוב את המונה ליזה הוא לא "כורח המציאות" - אתה לא יכול להשיג את המונה ליזה בצורה אחרת, אבל מי לעזאזל אמר שאתה חייב אותה? שכח לרגע מאהבת ממשלות מושחתות, לא בקו הזה תקפתי אותך. |
|
||||
|
||||
אני אמרתי שהוא חייב אותה. |
|
||||
|
||||
האם אני מבינה נכון שאזכור המונה ליזה כאן אומר שהכוונה היא לפטישים ב-פ' רפויה וסגולה? |
|
||||
|
||||
אם לא תקפת אותי על הקו הזה, לא התייחסת כלל למה שאמרתי אלא רק למה שנדמה לך שאמרתי. ושוב, אם אני סוחר פטישים נודד ובמקומות מסויימים עלי לבקש רשיון מהדון המקומי למכור פטישים האם אני אוהב גנגסטרים? האם זה שיתוף פעולה? האם יש לי ברירה? יש לי ברירה באותה מידה שיש לרופא הצפון קוריאני - הוא הרי יכול לבחור שלא להיות רופא ולהיות פועל (שזה, נגיד, לא דורש רשיון). ובכלל, מי אמר שצריך לחיות? אם נגזר עלינו להיות נכפים על ידי ממשלות מושחתות הרי זה בעצם גם בחירה שלנו, אנחנו יכולים להתאבד, לא? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |