|
||||
|
||||
סטאלין = "מנהיג המצליח לנווט את הקבוצה לפתרונות היוצרים חיים שלווים עם ביטחון כלכלי"? אישית, האם היית מעדיף לחיות ברוסיה של תקופת סטאלין מאשר ברוסיה הצארית? עם הרבה דברים שכתבת אני מסכים. אבל אני לא חושב שההערצה הזו נובעת מהחיפוש אחר חיים שלווים וביטחון כלכלי. אני חושב שיש כאן דפוסים פסיכולוגיים מורכבים יותר. איך אתה מסביר, למשל, את העולים מחבר העמים שמתגעגעים לסטאלין? הרי לא ייתכן שבארץ התנאים שלהם או הביטחון שלהם גרועים יותר מברוסיה הקומוניסטית. לכן תיאור התופעה כעוד צורה של חיפוש אחר ביטחון ושלווה זו התעלמות מהפן הפסיכולוגי העמוק שלה. אבל מה שכתבת בסוף - הבריחה מחרות - הוא הסבר שכן מתקבל על הדעת. |
|
||||
|
||||
שני הגרושים שלי, בישראל ולדעתי ברוב העולם, יש מין הסתכלות נוסטלגית חיובית על העבר, איך פעם המנהיגים הנהיגו, הם ידעו לדבר וידעו לשלוט, ואיך צה"ל כבש את כל עזה עם שני ג'יפים ועז והיה רוק אמיתי וספרות טובה ו"העולם הזה". בכל חג יש ראיון עם סופר או פולטיקאי מזדקן או אלוף לשעבר החושף עוד מעשה גבורה עוד תעלול שעשינו לערבים\אמריקאים\בריטים, עוד הישג של המדע הישראלי המפואר, עוד סיפור נהדר על חיימקה מהקיבוץ. לעומת זאת בקומוניזם הייתה בנייה שלילית של העבר ואידיאליזציה תמידית של ההווה, אנשים שגדלו במשטר הקומוניסטי שמעו כמה נורא ורע היה אצל הצאר וכמה טוב (באופן מוחלט! לא יחסי) עכשיו, בבית ספר, וברדיו ובשלטי החוצות ולא שמעו אחרת כי אסור היה להשמיע אחרת. ובעוד שאצלנו אנשי העבר מאבדים מאנושיותם והופכים קדושים אצל הקומוניזם הם הפכו לשדים מסוכנים, ובסוף זה כנראה חודר לך לראש ואתה מתחיל להאמין בכל, כי אם אין גישה למידע סותר, הרי שמה שמציגים לך זאת האמת, כלומר גם אם אצלך רע, הרי שהסטטיסטיקה בפרבאדה קובעת כי השנה גדל הייצור ותוחלת החיים ורמת החיים ב80 אחוז! כנראה שרק מנהל המחוז שלך הוא מנוול וגם הוא יותר טוב מהצאר יימח שמו, יחי הקומוניזם. |
|
||||
|
||||
הסתכלות מעניינת. הערה: נכון שהקומוניזם מדגיש את ההווה (והריצה לעבר העתיד) ומבטל את העבר, אבל זה נעוץ בהיותו תורה מודרניסטית, וכל המודרניזם אינו נקי מההדגשה הזו של ההווה. |
|
||||
|
||||
עולם ישן עדי יסוד נחריבה מגב כפוף נפרוק העול את עולמנו אז נקימה לא כלום אתמול - מחר הכל. ___ (השורה האחרונה מתיחסת לרמטכ"ל). |
|
||||
|
||||
יש תקופות בהיסטוריה שמביטות להווה ולעתיד - ויש תקופות שמביטים לעבר. שנות ה-20 וה-30 בארץ ישראל הביטו לעבר? כשעליתי לישראל בשנות ה-50, לא הסתכלו לעבר. |
|
||||
|
||||
היום, לעומת זאת, בהחלט מסתכלים על העבר - ובנוסטלגיה עמוקה. ודאי שלא על העתיד. אני, לפחות, משתדלת מאוד לא לחשוב עליו (מבחינה מדינית-כלכלית, כמובן). |
|
||||
|
||||
על העתיד לא כל כך מסתכלים - משתתפים בעשייתו. כשלא רוצים להיות שותפים בקביעת העתיד, אז מסתכלים בנוסטלגיה לכיוון העבר. |
|
||||
|
||||
אם אינך פוליטיקאי משפע במידה כלשהי, איך אתה משתתף בעשייתו (של העתיד הציבורי, שעליו דיברתי)? |
|
||||
|
||||
ראשית, לא מסתפקים בקיטורים ודיבורים כמו שאני עושה. (מסתפק בקיטורים ודיבורים). |
|
||||
|
||||
אם תשאל עולים מרוסיה (בעיקר בני 45 ומעלה) הם יגידו לך שברוסיה היה טוב, ושהיתה להם עבודה, ואילו כאן אין להם עבודה או שהעבודה לא מתאימה לרמת הכשרתם. בעיניך החיים בישראל הם אולי טובים, אבל אם תשים לב, המקום הזה אינו יציב במיוחד, הוא נתון להתקפות טרור, שחיתות של מנהיגים, אלימות הולכת ומתפשטת, וכיוב'. אולי אוביקטיבית החיים בישראל טובים מאשר ברוסיה, אך כאשר יש לך שלטון, כמו ברוסיה, ששולט בתקשורת לחלוטין, האזרח הפשוט לא נחשף לשחיתות השלטונית, לא נחשף לחולשה המדינית (הרוסים לא ידעו שבריה"מ על סף קריסה), ולא יודע שבמערב החיים טובים יותר. הכל נראה להם טוב יחסית. אני מאמין, שבעיני הרוסים תחת שלטונו של סטאלין הקיום הכלכלי של האזרח הפשוט היה טוב (מי שכנראה נפגע היה בעיקר האליתות). אשמח עם עולה מרוסיה יוכל לחוות את דעתו על העניין. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |