|
||||
|
||||
תודה על הביקורת, אך לא הבנתי מספר דברים: 1. האם נהנית לקרוא את הספר (באמת!)? 2. האם הוא מהנה לקרוא כרומן, או רק למי שמצוי בעסקי האקדמיה? |
|
||||
|
||||
ראיתי אתמול את הביקורת של אריאנה מלמד והיא, מה לעשות, לא כ"כ מחזיקה מהספר הזה (שאותו לא קראתי). |
|
||||
|
||||
תודה על הקישור, אסתי. אני, כמובן, לא מסכימה עם הביקורת של מלמד. נתחיל בתשובה הפשוטה (והסובייקטיבית): לא, הספר לא משעמם. אני קראתי אותו בנשימה עצורה. מעבר לכך, האפיון של הדמויות, שמלמד ראתה כחד-מימדי, הוא בדיוק העניין כאן. ההתמקדות בדמויות לא כדמויות, אלא כדוגמאות לתכונות אנושיות, היא שהופכת את הספר ל"מעבדה האנושית" שהוא... כך שאני התפעלתי דווקא ממה שמלמד לא אהבה. הייתי ממליצה בחום לקרוא, ולגבש את דעתכם בעצמכם. |
|
||||
|
||||
מבקר קצת יותר רציני, כמו צור ארליך, מעתיר שבחים על הספר במהדורה המודפסת של ''מקור ראשון'' היום. מי שמעדיף להסתמך על ביקורתה של המרירה הלזו - זב''שו. |
|
||||
|
||||
הי, לונה! כן, נהניתי ממנו הנאה גדולה. הוא הצחיק אותי, והעציב אותי, ונגע לליבי מאוד. את השאלה השניה צריך, כנראה, לשאול מישהו שלא מצוי בעסקי האקדמיה... אבל כיוון שערד משתמשת באקדמיה כמעבדה להתנהגות אנושית בכלל, נראה לי שכל מי שבא במגע עם בני אדם יהנה ממנו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |