|
||||
|
||||
אז אנחנו מסכימים על העיקרון ומתמקחים על המחיר? |
|
||||
|
||||
לא, ממש לא. זה הבדל עקרוני, אם השובים שלך עושים מאמץ כדי שלפחות תרגיש שאתה חי בעולם נפלא. |
|
||||
|
||||
(במאטריקס לא עושים שום מאמץ כזה - ההפך, הם טוענים שהם פעם ניסו וזה היה כישלון חרוץ. העולם שבו חיות הדמויות במאטריקס הוא די מבאס, וזו אחת הסיבות שבגללן הן מחפשות דרך החוצה מלכתחילה) |
|
||||
|
||||
מבאס זה עניין יחסי (הוא די דומה לעולם שלנו, רק מעט יותר ''עתידני''). תסכים איתי שעולם המאטריקס עדיף על העולם האמיתי, ושהפולשים עושים מאמץ כביר כדי לשמור על האשליה. |
|
||||
|
||||
("פולשים"? הם לא פלשו משום מקום) תראי, די ברור שבעיני רוב הדמויות, עולם המאטריקס *לא* עדיף על פני העולם האמיתי, כי בעולם האמיתי יש להם "חופש". הדמות היחידה שאני זוכר מכל שלושת הסרטים שהעדיפה את המאטריקס על העולם האמיתי הוצגה כבוגדת ונענשה במוות על מעשיה הרעים. ה"פולשים" עושים מאמץ כביר לשמר את האשלייה לא כי הם אוהבים את בני האדם ורוצים שהם לא יראו כמה רע בחוץ, אלא כי הם לא רוצים שבני האדם יתמרדו. |
|
||||
|
||||
אני זכרתי שמדובר במכונות ש... פלשו? לא משנה. עניין המניע שלהן לא רלוונטי כאן - עובדה היא שהם טורחים ליצור אשליה. אשליה לא רק של חיים סבירים, אלא של חופש ויכולת בחירה והחלטה. |
|
||||
|
||||
בני האדם בנו את המכונות. בני האדם התייחסו למכונות כמו ל,אה, מכונות. המכונות מרדו. בעסה. בעסה כמה שזה שבלוני. עניין המניע שלהן כן רלוונטי אם את מנסה לגייס את המאמצים שלהם בתור נסיון לטעון שעולם המאטריקס עדיף על העולם האמיתי. הסיבה שהם מתאמצים כל כך היא שעולם המאטריקס *לא* עדיף על העולם האמיתי, ולכן אסור לבני האדם לגלות שקיים עולם אמיתי. אני בטוח שהחבר'ה שיצאו מהמאטריקס יגידו שעדיף להם להיות בשירותים עם חמישה אנשים על פני חזרה לשם. |
|
||||
|
||||
אה, וואלה? שכחתי מזה לגמרי. ממילא זה סיפור מקושקש (והפרדיגמה של המאטריקס כ"כ חזקה שהיא מאפילה עליו). אתה עושה קצת הפוך על הפוך. אני אומרת שהמכונות התאמצו לשכנע את בני האדם שהם חיים בעולם סביר, כדי שלא יתפתו למרוד. אגב, כפי שהבנתי1 "בשירותים עם חמישה אנשים" זה לא מצב זמני שאפשר לבחור בו - זו עובדת קיום שנולדים אליה, לא מכירים דבר מלבדה, מי שחי כך לא התנסה בצורת חיים אחרת קודם לכן, כך שאין לו למה להתגעגע ולמה לשאוף. כלומר, אי אפשר אפילו להקביל את זה לחיים בצינוק, במחנה ריכוז או בגולאג, שם אנשים בהחלט מצאו טעם בחייהם. אני מדברת על מי שנולד וגדל שם ללא אופציות אחרות (ונעזוב רגע את הפרטים הטכניים, איך אפשר להיוולד ולגדול כך, ואיפה אמא והכל), וחייו בהמיים ומנוונים לכל דבר ועניין. 1 בהסקה ממצבן של התרנגולות. |
|
||||
|
||||
זו דווקא שאלה מעניינת, האם עדיף לדעת מה זה לא לחיות בגולאג או לא עדיף לדעת. אני לא בטוח שהיעדר היכרות עם מצב טוב מונעת מאדם לשאוף אליו (אחרת היה נובע מכך שאיננו מסוגלים כלל לשאוף לשיפור מצבנו הכללי מעבר לרף מאוד נמוך שכנראה כבר עברנו). |
|
||||
|
||||
כן, אבל אתה חי בעולם שבו ידוע לך על דודו, יקוב ומוישה שעשו חייל בעסקיהם, כך שאתה יודע שהמצב הזה אפשרי ואפשר לשאוף אליו (במידה זו או אחרת של הצלחה, למקרה שהמסביר לצרכן עובר פה :-P ). האדם שנולד וגדל בתנאי לול/רפת, כאמור אין לו מושג מהחיים שלו. אולי הוא מודע למחזוריות של יום ולילה או חורף וקיץ. מעבר לזה - מה? איך אפשר לתכנן בריחה כשלא יודעים שקיים משהו בחוץ, או מהו? דומה הדבר כאילו הצעת שנתכנן נסיעה משותפת אל המימד ה-12. |
|
||||
|
||||
אבל פעם לא היו דודו יקוב ומוישה. מישהו היה חייב להיות ראשון. איך הוא היה מסוגל לעשות זאת אם הוא לא ידע על דודו יקוב ומוישה? |
|
||||
|
||||
זה מביא אותי לתחום הסיפורים על ציידים-לקטים. לא נראה לי שייך לדיון :-) יוסי, שהיה ראשון, חי בעולם שבו ההבדל בינו לבין איש עשיר היה כמותי. אדם X, שחי בלול, חי בעולם שבו ההבדל עקרוני, ולכן לא ניתן לדמיון. אם קשה לך להבין, זה מפני שאני אחרי צלחת ענקית של ספגטי מרינרה, וקצת שקעו לי כמה תאים. אולי נמשיך אח"כ. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |