בתשובה לישות נצחית, 21/09/06 21:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התחושה האישית שלי כשאני קורא את השיר היא שב"Nearest town" אין עוגן של ביטחון; האסוציאציה שלי היא יותר של חוסר אונים מוחלט, שגורם לספינה לרצות להגיע אל הנמל הקרוב ביותר, ויהא מפוקפק אשר יהא. כשאתה אומר "נמל מבצרים" אני רואה את מושא השאיפות של הספינה בתור משהו רם ונישא, רב הוד והדר; כשדיקינסון אומרת "Nearest town" אני רואה את מושא השאיפות בתור משהו עלוב ואקראי: "כל דבר - רק לא מה שיש עכשיו!". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הי, גדי- אני חש שמדובר בשיר התאבדות המלא ברפש של הרס עצמי והרס תחבירי בכלל משהו מעבר לשפיות משהו שאורג בתוכו אנרגיה עצומה של חיות אשר מנסה להשמיד את עצמה רק על מנת לזכות לעוד נשימה של אוויר בתוך מערבולת מיים טובענית, שיר מאוד קשה... אמלי רוצה לברוח וגם העיר הקרובה לא תספק אותה היא פשוט רוצה למות העיר הקרובה היא התפרצות תת הכרתית של הרצון לאחוז משהו יציב בעבורה אולי גדם עץ אך גם זה לא העיניין... נמל המבצרים הוא גם העוגן משהוא שמיצב אך בעיקר משהו שחונק כמו המיים כמו וסר החמצן... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |