|
ראשית, תודה על ההתיחסות. למטה התעורר ויכוח אם בכלל הייתי אמור לפרסם את המאמרים הללו. התיחסותך מחזקת אותי בהחלטה זו.
א. כידוע, ישנה חפיפה די קרובה בין העולם הערבי למוסלמי, וההכללה הזו מורכבת יותר מכפי שהיא נראת: יתכן, לדוגמא, שגורמים איסלמיים באינדונסיה יתרמו כספים למאמץ המלחמתי בכופרים. ישנה כבר כיום התגייסות כללית נגד ישראל בפרספקטיבה של הנושא הפלסטינאי. הדבר מובע שוב ושוב בשיחות של מנהיגים ערביים עם מנהיגיים מכל העולם. והרי ידיעה שנתקבלה לא מזמן: והרי זה חוזר שוב ושוב לעייפה...
התפיסה שישראל היא רשעה והקישור של הרשע הזה לגבי הפלסטינים נפוץ ברחבי העולם המוסלמי. מיליוני בני אדם נשבעים לנקום ב "כופרים שעל אדמת מוחמד" והם זקוקים לנפץ, כמו טרנספר של מיליוני אחיהם המוסלמיים. אין מכניזם היסטורי, ואני לא יכול להבטיח שכך יקרה, אך מניסיון מלחמותיה הקודמות של ישראל אנו רואים נכונות של העולם הערבי להתאחד נגדה (לא מאהבת הפלסטינים, אלא משנאת שגרירי הנורמאליזציה - ישראל).
ב. אני אבדוק.
ג. נכון, אולם היו כוחות נוצריים נגד המתקפה בסרביה כמו גם כוחות מוסלמיים וערביים (הקול הערבי בארה"ב גם הוא אינו מבוטל כלל).
הסיבה שלא טענתי כנגד הטרנספר מבחינה מוסרית היא, שעל נושאי מוסר אי-אפשר להתווכח. לפחות לא וויכוח ראציונלי.
2. העם הפלסטיני הוא בעיקרו מוסלמי, וההשתלהבות הקיצונית ביותר מופיעה במקביל לדתיות שלו (כלומר, ככל שחלק מסוים בעם הפלסטיני דתי יותר, כך סביר שהוא יהיה קיצוני יותר). כפי שהבנת אני מעדיף להתמקד במישור המעשי, ובכן, אני בספק אם יהיה מעשי (או חוקי) להעביר אזרחים אל מחוץ לגבולות המדינה.
|
|