|
||||
|
||||
המסביר דווקא כן חולק (עד כמה שהבנתי, הוא טוען שלא תיתכן חברה צודקת כזו). |
|
||||
|
||||
נכון...בערך, אני אומר שאם הייתה חברה שאין בה "מאניאקים" ולא יהיו בה כאלו, אז אולי אפילו אני הייתי שוקל לעבור אליה ולקיים אנארכיזם. אומנם זה נראה לי משעמם אבל בהחלט יש לחברה כזו יתרונות לחנון כמוני - שנדמה לו שהוא לא מניאק. אלא מה? אין חברה כזו! אני לא טוען שלא תיתכן. למה לי להסתבך עם הערכות על "טבע האדם"? אולי היא כן תיתכן. כל מה שאני אומר זה שעד היום לא הייתה חברה (גדולה ולאורך זמן) שלא היו בה מניאקים. ועם זה לא נראה לי שיש מי שיתווכח. הדבר השני שאני אומר הוא, שבחברה שיש (או עלולים להיות) בה מניאקים, הכללים שכליל מציע הם לא צודקים, ואני לא רוצה לחיות לפיהם. והדבר השלישי שאני אומר הוא ש6-7 מיליארד אנשים לא יכולים לקיים בעולם הזה תוחלת חיים של יותר מ-35 שנה, בלי שמישהו (ממשלה, כנסייה, פרטים) יצבור וינהל הון. לכן, גם אם אין בה מניאקים, אני לא עובר לחברה של כליל, כי לפי תוחלת החיים שהיא מאפשרת אני כבר מת מזמן. |
|
||||
|
||||
"הדבר השני שאני אומר הוא, שבחברה שיש (או עלולים להיות) בה מניאקים, הכללים שכליל מציע הם לא צודקים, ואני לא רוצה לחיות לפיהם." בחברה הנוכחית יש מניאקים, והם גורמים הרבה יותר נזק, ובנוסף יוצא שגם מי שאינו מניאק גורם נזק! (עיין ערך החייל האמיץ שרוצח אזרחים חפים מפשע) "והדבר השלישי שאני אומר הוא ש6-7 מיליארד אנשים לא יכולים לקיים בעולם הזה תוחלת חיים של יותר מ-35 שנה, בלי שמישהו (ממשלה, כנסייה, פרטים) יצבור וינהל הון. לכן, גם אם אין בה מניאקים, אני לא עובר לחברה של כליל, כי לפי תוחלת החיים שהיא מאפשרת אני כבר מת מזמן." אין לך שום סימוכין לטענה הזו חוץ מ"מה שהיה, הוא שיהיה." תוחלת החיים בחברה שלי דווקא תהיה גבוהה יותר, למשל כי לא יהיו תאגידים גדולים כמו מקדונלדס שישווקו אוכל מנוון ומחליא במסווה צבעוני ומקפץ. |
|
||||
|
||||
אה, שוב מקדונלד. אני לא אוכל מקדונלד גם בחברה הנוכחית. ואין לי מושג למה אתה אוכל את הזבל הזה. אני מודה שאני לא מבין אנשים שהם כל כך טובים שהם רוצים לאסור על מקדונלד למכור את הזבל שלהם, במקום פשוט לא לקנות אותו. פעם קראתי שאיזה מהגר אירי (ג'ינג'י) מובטל שלא היה לו מה לעשות, פתח דוכן להמבורגרים. לא יודע מה הוא שם בהם, אבל אנשים התחילו לעמוד בתור בשביל לקנות אותם. לאיש קראו מקדונלד, והשאר היסטוריה. אגב, איך בחברה אנארכיסטית יאסרו על מהגרים ג'ינג'ים לפתוח דוכן המבורגרים ולהחליף אותם, נגיד בנעלי התעמלות שמיוצרות (נגיד) בתילאנד? כאילו, מי הגבר שיגיד לג'ינג'י רעב לא לטחון פרות ולשים אותם על לחמניות עם קטשופ? |
|
||||
|
||||
את מקדונלד הקימו שני אחים (ממוצע אירי) לא מובטלים, והם התחילו דווקא מודכן נקניקיות. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה צודק. אבל תודה שהסיפור שלי יותר עסיסי. חוץ מזה, הם בטח כן היו מובטלים לפני שפתחו דוכן נקניקיות. כמה אנשים שיש להם ג'וב קבוע ילכו למכור נקניקיות ברחוב? |
|
||||
|
||||
התחילו מדוכן נקניקיות באיזו שנה? זה מזכיר לי את מידלסקס, כנראה שהוא התכוון לרמוז שם למקרה הזה. |
|
||||
|
||||
בחברה האנרכיסטית פשוט יבואו לאנשים ויסבירו להם שלא צריך לאכול מקדונלד'ס ויתלו שלטים בגנותם - אתה יודע, כל הדברים הללו שאסורים בחברה שלנו. סתם, סתם. מה שבאמת יקרה הוא שמקדונלד'ס לא יהיו קיימים מראש כי אין מושג של ''רכוש'' ולכן הם לא יכולים להתעשר. מקסימום יהיו אלפי סניפים פזורים של המבורגרים - הם לא יהיו שייכים לרשת בשם ''מקדונלד'ס'', וכמובן שהאוכל בהם יהיה בריא יותר. |
|
||||
|
||||
תשמע, אנחנו חייבים לקחת בחשבון שאולי אנחנו תקועים באיזה קיבעון מחשבתי. הנה, אם אין מושג של "רכוש" אז אני לא מסוגל להבין של מי אלפי הסניפים שיהיו פזורים. עזוב רשת בשם מקדונלד. יש מבנה, בפנים יש מקרר ומנגל. של מי זה? מי בא בבוקר להדליק את האש? אני כבר מתגעגע לסוציאליסטים שאיתם אני יכול להתווכח. אבל אנרכיסטים, אני עוד לא מצליח לעקל. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי את כליל, המקרר והמנגל לא שייכים לאף אחד. מי שרוצה להכין המבורגר - מוזמן. אם המקרר מתקלקל, נלך לסינדיקט המקררים שיחליף. |
|
||||
|
||||
נו, אתה לא עוזר לי הרבה יותר מכליל. מי יביא את הבשר? את הגחלים? מי יפנה את האפר מהמנגל וינקה את השומן מהרשת? מי ישמור על כשרות המקום? מי בכלל הביא את המנגל לתוך המבנה בהתחלה? והקטע עם סינדיקט גם לא מוסיף. מה זה סינדיקט - זה לא תאגיד שהבעלים שלו הם עובדיו? אז הם (ביחד) לא בעלי רכוש? למשל כלי העבודה - נגיד מברגים - שבהם הסינדיקט משתמש לתקן מקררים, הם לא רכושם של העובדים הללו (ביחד)? ואם כן, אז מה זה שונה מהרכוש של רשת מקדונלד שנמצא בבעלותם של הרבה בעלי מניות (ביחד)? בקיצור, אם תמשיך לספק לי תשובות קונבנציונאליות, מהלך המחשבה שאנחנו מורגלים בו, אני חושב שלא נתקדם. אנחנו זקוקים ל- Paradigm shift. ולשנה החדשה: שנת שוויון, אחווה, וחשיבה יצירתית. |
|
||||
|
||||
דליבא כליל, המברגים לא שייכים לאף אחד אלא אם הוא משתמש בהם כרגע. הם פשוט נמצאים בתוך המפעל. כל אחד יכול לבוא ולקחת אותם, אבל כנראה שאצל כליל אין בכך צורך למי שאינו שייך למפעל. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
opps, I did it again.
|
|
||||
|
||||
זה פשוט: אם אין בעלות, אין מה לעקל. |
|
||||
|
||||
איזה פדיחה. כבר עשיתי את אותה שגיאה וכבר תיקנו אותי כאן. יש דברים שאני לא מצליח לעכל. |
|
||||
|
||||
דווקא במקרה הזה יכולת בקלות לומר שזה מכוון.:) |
|
||||
|
||||
עוד משהו נחמד - תוכל להכנס למסעדות באמצע הלילה, והסיכוי שיהיה שם מישהו שיתן לך שירות לא יהיה נמוך מבצהריים. אבל זו לא באמת בעיה, הרי כל אחד יכול לבשל לובסטר, זה סתם מיתוס שצריך הכשרה. |
|
||||
|
||||
לא השתתפתי עד עכשיו בויכוח הזה, אבל ברגע שאומרים ''חברה'' אז היא כבר במידה רבה לא אנרכיסטית. נדמה לי שיש אנרכיסטים אבל אין חברה אנרכיסטית לחלוטין. אולי קצת אנרכיסטית. |
|
||||
|
||||
אליבא דכליל (ירדן, עכשיו זה נכון?) אנרכיזם אין פירושו "אין חברה" אלא "אין שלטון". אם לדעתך זה הא בהא תליה, אני די נוטה להסכים איתך. |
|
||||
|
||||
לזה בדיוק התכוונתי. אם מדובר בעשרה אנשים שחיים באופן אוטרקי אז אולי אפשרי הדבר. כליל אינו מעוניין לוותר על חשמל, אא''ט. |
|
||||
|
||||
כליל מדבר על ''סינדיקטים'' שוויוניים לחלוטין שבהם מייצרים חשמל. לי זה בעיקר הזכיר את מילו מינדרבינדר, אבל לגישתו אפשר לראות גם בזה חברה ללא שלטון. |
|
||||
|
||||
בחברה של כליל, אם אחד מחברי הסינדיקט יחליט שהוא מוריד את השאלטר, ושיכנועים לא יעבדו, אז שאר החברים גם ימנעו את זה בכוח ממנו. זו לא חברה בלי שלטון, זו חברה עם שלטון בלתי יעיל, שהכפופים לו והמרכיבים אותו מתאמצים מאוד להתעלם מקיומו. |
|
||||
|
||||
''אליבא דכליל'' נכון, אבל אם כבר הזעקת אותי, הייתי מוריד את ה''זה'' השלישי לפני ''זה תלוי בזה''. |
|
||||
|
||||
דווקא זה היה מכוון. |
|
||||
|
||||
הסיפור שלך על הג'ינג'י האירי מעניין אותי מזווית אחרת לגמרי: איך מתפתח "טעם לאומי". אומנם רוב המהגרים לארה"ב אז באו ממטבחים לא משובחים במיוחד (אנגליה, אירלנד), אבל מי ידע שהם יתמכרו דווקא לקציצות האלה? |
|
||||
|
||||
זו באמת שאלה מעניינת. למשל, למה בישראל אוהבים פלאפל ושוורמה? (שאגב, לא הרבה יותר איכותיים מ-ביג-מק) במקרה של האמריקאים, אני *מנחש*, זה לא בדיוק עניין של טעם. זה לא שהם אוהבים טעם של קציצה, אלא, נדמה לי, שהם אוהבים "אוכל מהיר". אם אפשר לקנות את זה דרך איזה חלון, עדיף בלי לצאת מהאוטו, אז זה טוב. כשהיגעתי לניו-יורק, בשנות ה-80, לא היה שם קפה נורמאלי. הם מוכרים מים שחורים וקוראים לזה קפה. בשביל לשתות קפה היה צריך ללכת לשכונות של יוונים או איטלקים. בשנות ה-90 האמריקאים גילו קפה "איכותי" באמצעות סטרבקס, שהתחילו למכור אספרסו עם ניחוח איטלקי. אבל, אפשר להשתגע, הם מוכרים את זה בכוסות קרטון, כך שתוכל לשתות באוטו. אז הגעתי למסקנה שלא חשוב הטעם. חשובה האריזה. |
|
||||
|
||||
דווקא פלאפל טרי (למרות שהוא מטוגן) הרבה יותר טוב מביג מק. יש בו רוטב בריא כמו טחינה, קצת ירקות, ואולי אפילו איזה שום מזדמן. |
|
||||
|
||||
צודקת. אני מתחיל דיאטה של 30 יום פלאפל, בוקר, צהריים וערב. שנה טובה, ומזינה |
|
||||
|
||||
גם לדעתי לא תיתכן, זה לא אומר שאני לא חושב שצריך. אני חושב גם שצריך לחיות לנצח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |