|
לא ברור לי במה ניסית להתמקד ועל הנקודות שציינת אין (לפחות בינינו) הסכמה: 1. אילוץ מערכת הבריאות לספק שירותים מעבר לתקציבה - לא נכון, יש לחץ ציבורי על הממשלה להגדיל את "סל הבריאות" כלומר לתקצב יותר דברים. מערכת הבריאות רשאית לספק רק שירותים מתוקצבים. למיטב ידיעתי, קופות החולים כיום אינן גרעוניות. 2. נסיגה לקו הגנה של עיכוב שירותים ואישורים המגיעים לזכאים באמצעים בירוקרטיים - הנסיון שלי ושל קרובי וחברי סותר לחלוטין את הטענה. סבי וסבתי ז"ל והורי יבדל"א זכו לטיפול הולם ומעבר לכך על ידי מערכת הבריאות. בכל מקרה שהתעוררה בעיה דחופה היא טופלה באופן מיידי ועל ידי רופאים מומחים לנושא. לפי מיטב זכרוני לא קרה שהם נתקלו בסיבוכים בירוקרטים מעבר ל"תדאג לטופס 17 מהמרפאה שלך". לדוגמה, סבתי ז"ל היתה חולת לב הרבה שנים ועקב חוסר שביעות רצון מסוג הטיפול היא פנתה למספר מומחים מהשורה הראשונה, כולם משרותי הרפואה הציבוריים, לקבלת יעוץ וחוות דעת נוספת. קביעת פגישה איתם היתה תמיד בטווח של ימים עד שבועות ספורים. כפי שכבר ציינתי, אני, אשתי וילדי לא נתקלנו מעולם בבעיה בקביעת תור לרופא המשפחה ליום המחרת, או במקרים ספורים ליום שאחריו. 3. "הטקטיקה הזו היא רשעות", "אסטרטגיה הרסנית", "לעג לרעש", "תורים לרופא משפחה למאה הבאה", "מערכת בירוקרטית זחלנית" - כאמור בסעיף הקודם, הנסיון שלי ושל משפחתי הוא אחר. אני לא נתקלתי בתופעות האמורות ועד היום, כל טיפול שמכוסה בביטוח הרגיל או המשלים של "שרותי בריאות כללית" ניתן תוך זמן סביר, ללא ביורוקרטיה בלתי סבירה או יחס לא הולם.
|
|