|
||||
|
||||
מפקד שלי לשעבר נהרג בתאונה מבצעית מטופשת. למשפחה קשה עם המעמד והם גם כועסים על הצבא, ולכן הם לא מגיעים לטקס. בד''כ היחידים שעומדים ליד המצבה הזו הם אני ועוד שניים-שלושה חבר'ה מהסדיר שמגיעים מדי פעם, ולעתים גם איזה נציג של היחידה (שפורקה בעצמה בינתיים). כיוון שאני רוצה להיות בטוח שיהיה שם מישהו וכיוון שאין לי אפיק אחר להביע את הזדהותי עם היום ומה שהוא מסמל, אני מקפיד להגיע לשם בקביעות (ובאותה הזדמנות גם מבקר עוד כמה קברים שקרובים ללבי). |
|
||||
|
||||
הבנתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |