בתשובה להקריבו המקוטב, 31/10/01 10:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי שבמצב העניינים הנוכחי, גורמים מסויימים בצבא (ייתכן בהשפעת המערכת הפוליטית), גרמו ל"תסבוכת" הזו בכך שלא הביאו את הממצאים לרשות שלפי חוקי הצבא היא המוסמכת לקבוע זאת1 (כל עוד לא שונו החוקים). לדעתי יש כאן ניסיון להשפיע על הרבצ"ר לתת "החלטה נוחה" ליוזמי הפרסום (אמ"ן?). האם צה"ל יידרש להערכה מחדש? לא ממש להערכה אלא לשינוי הקביעה. אני רק מתנגד לכותרת "תיאטרון האבסורד" - מי שעשה את זה יודע שלא הוא המוסמך (ע"פ חוקי צה"ל) להכריז על חייל נעדר כמת ובחר להתעלם מכך. 1 אין בקביעה זו משום תמיכה או גינוי למצב הקיים אלא ציון עובדה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במידה ופסיקת ההלכה בנושא היא דקלרטיבית בלבד ואינה מחיבת את הנחות העבודה הצה''ליות. והיה ויש התנגשות בין שתי הקביעות והצבא אינו מקבל את הפסיקה הדתית האם רשויות הצבא עוברים כאן על החוק. האם יש כאן פתח לתביעות משפטיות נגד המערכת הצבאית על כך שפעלה בניגוד לחוק ולא פעלה בהתאם לקביעות הרבנים. (ולאנשים מסוימים השאלות הללו אינן תאורטיות הם יכולים לסכן את חייהם כתוצאה מקביעה זו או אחרת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע אם יש כאן פתח לתביעה משפטית כנגד המערכת הצבאית אלא לבירור פנימי בתוך המערכת בשאלת הסמכות לקבוע את מותו של נעדר, והאם ראש אכ"א (או גורמים באמ"ן) חרגו מסמכותם. אל תשכח שמוסד הרבנות הראשית הוא חלק מהצבא ולא גורם חיצוני (למרות שככל גורם בצבא הוא רשאי להתייעץ עם מומחים חיצוניים). ננסה את הדוגמא הבאה: נניח שהרבצ"ר היה מודיע, עקב מידע שהגיע אליו ממשגיחי הכשרות ביחידות, כי המזון המבושל במטבח מחנה מטכ"ל אינו ראוי למאכל אדם. האם גם אז היית מקבל את דעתו או שהיית פונה לקצין הממונה (נדמה לי שראש אט"ל, אבל תקנו אותי אם אני טועה) ומבקש ממנו הודעה מוסמכת כיוון שהוא הגורם שמוסמך (על פי חוקי הצבא) לקבוע? אשר לשאלה המבצעית בראשית דבריך, להבנתי להצהרה יש בהחלט אופי מעשי ולא רק דקלרטיבי, ולכן יש אולי לשקול את שינוי הנהלים הצבאיים. אולם כל עוד זה לא כך הרי שהנהלים אמורים להיות מחייבים וסטייה מהם משמעה הפרת הנהלים. כלומר, כפי שכתבתי בראשית דברי, אין כאן התנגשות בין שתי קביעות שוות (מבחינת הנוהל, שמשמעותו שהנוהל אינו תקין)אלא התנגשות בין גורם המוסמך לקבוע (הרבצ"ר) לבין גורם שאינו מוסמך לקבוע (ראש אכ"א/אמ"ן) ואין כאן "הצבא" מול "הרבצ"ר" (שהרי הרבצ"ר הוא חלק מהצבא). אפשר להוסיף שקביעות עצמאיות של רבנים שאינם מהמערכת הצבאית חסרות ערך באותה מידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן התנגשות בין שני מקורות סמכות, מקור דתי יהודי ומקור חילוני ''רציונלי מערבי'' קרי המערכת הצבאית.החוק כמו שנטען פה הוא אינו מטומטם הוא פשוט מבולבל מסובך או שניהם ביחד, בנקודות ששני הסמכויות האלה מתנגשות. מן הסתם הוא השתקפות של מערכת המשפט הישראלית שהיא עצמה השתקפות של החברה הישראלית.ששני מקורות הסמכות הללו נלחמים בה את מלחמתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה דוגמא יפה למה שמתחולל כאן במערכה הערכית להלן טענות המחברת: א)לחכמי דת/רבנים ישנן סגולות רוחניות/מוסריות מתוקף מהותם/הכשרתם/כשרונם ב)סגולות אלו אינן בנמצא אצל כלל הציבור.הסגולות שמכיל כלל הציבור ה"חילוני" הם סגולות חומריות שיכולות לבוא לידי ביטוי רק בדמותו של ה"מדען האתאיסט" ג)בשאלות מוסריות של חיים ומות יש על כן לפנות לרבנים/חכמי דת.חברה מתוקנת (מערבית נוצרית כנראה ) תקבל את סמכותם הרוחנית של אותם חכמי דת. ד)החברה הישראלית בשל המהפכה הציונית מרדה באותה סמכות דתית ועל כן היא חסרה את היכולות לתפקד באותם מישורים רוחניים. ה)בעת משבר מוסרי/רוחני כמו (ענין החטופים)היא פונה בלית בררה לאותם סמכויות רוחניות/דתיות ו)מין הדין והיה והחברה הישראלית רוצה להיות חברה מתוקנת שתקבל בתחום הרוח את סמכותם של רבניה ולא תפנה אליהם רק בשעת משבר. אין לי השגות על מערך הטיעונים ,לגיטימי לחלוטין יש לי רק השגות לגבי היכולת של אותם גדולי הדור לתפקד כסמכות רוחנית בעולם שלרוב תחומיו הם מתכחשים.ולאחוזים ניכרים מבעיותיו הם אינם מודעים אפילו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |