|
||||
|
||||
1. בודאי שהתקיימה מלחמה כוללת, רק שהנוצרים ניצחו. בכל מהלך ימי הביניים, ואף לאחריהם, האיסלאם המשיך להתפשט ברחבי אפריקה ואסיה, רק באירופה הוא נבלם (לפחות עד לחצי השני של המאה ה20). 2. לרוב מדינות ערב אין גבולות משותפים עם מדינות לא מוסלמיות. אני לא טוען שהקו הקיצוני הוא הקו היחיד שהיה קיים אי פעם, אבל אני כן טוען שבניגוד לדתות אחרות, הקו הקיצוני הוא הוא הקו המוסלמי המקורי והבסיסי, ולכן לעולם "הקיצוניים" יוכלו להסתמך על "כוונת מוחמד המקורית" ועל מעשיו בויכוחיהם התיאולוגיים מול המתונים. הנצרות יכולה להתקיים יפה מאוד גם בלי האינקויזיציה ומסעות הצלב, והיהדות יכולה להתקיים יפה מאוד גם בלי גיור בכפיה, לעומת זאת, ללא ג'יהאד אין איסלאם (במיוחד לא שיעי) |
|
||||
|
||||
זה נכון כמו שתשליך את ציוויי ה' ליהושע בקשר לעמי כנען על כל ההגות והפרקטיקה היהודית לדורותיה. |
|
||||
|
||||
ציווי ה' ליהושע לא נכנסו לעשרת הדיברות, ולא בכדי. מול ''מחה את זכר עמלק'' יש את ''וגר לא תלחץ''. לעומת זאת, הדעווה, דאר אל חרב, הג'זייה ובמיוחד הג'יאהד, הם אבני יסוד באיסלאם. |
|
||||
|
||||
אלו שלא מסכימים עם האלמוני שמעליי, אבל לא משיבים לטענותיו משום שהוא טרול, אני מבקש מכם לספר לי במה מאמינים המוסלמים המתונים. האם הם מכחישים שמוחמד טבח בחסרי ישע והפיץ את דתו בכוח? אם כן, למה? אם לא, איך זה משתלב עם תפיסה של האיסלאם כדת של שלום? חיפושים הניבו בינתיים רק את הטענות "האיסלאם הוא דת של שלום" ו"הקיצוניים הם מיעוט טועה". הטכניקה היחידה לשכנוע שנתקלתי בה בינתיים הייתה חזרה. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין מתינות (היום) לבין מה שמוחמד עשה (פעם)? |
|
||||
|
||||
בינתיים, אני יודע מעט מאוד על האיסלאם, אז סלח לי (ויותר חשוב - תקן אותי) אם אני טועה: מוחמד הוא מודל להערצה ולחיקוי באיסלאם, לא? בין המעשים שלו יש כמה, שלא נוכל לסבול חזרה עליהם, והצגתם כנכונים צריכה מאוד להטריד אותנו. האם כל המעשים האלו היו בתגובה לנסיבות מיוחדות, שלא צריכות להטריד אותנו היום, כי הן לא תחזורנה? אם דינו של המעליב את הנביא בפניו הוא מוות, אבל הרחק ממנו ומכמה מקומות קדושים זה חטא חמור הרבה פחות, אנחנו יכולים לחיות עם זה. אם דינו של כל הדובר סרה בנביא הוא מוות, אנחנו בבירור לא יכולים להתייחס לזה באותו שיוויון נפש. |
|
||||
|
||||
אלו מאפיינים של האיסלאם היום. בפרק השני בקוראן בפסוק 257 שהאפיפיור התייחס אליו, כתוב בפירוש שאין לנהוג בכפיה בענייני דת. |
|
||||
|
||||
באותו פרק, בפסוק 193, כתוב שיש ללחום בכל הפגאנים, עד שאין עוד "פיתנא" (כפירה, או אמונה באל אחר) וכל האמונה תהיה באללה בלבד. אם זו לא כפיה, אני לא יודע כפיה מהי. אה, כן, ואתה "שוכח" שפסוק 257 בקוראן מדבר רק לגבי יהודים (או ספציפית, לגבי יהודי מדינה לאחר ההג'רה), שהם כאמור "אהל אל כתאב", לא לגבי פגאנים. |
|
||||
|
||||
על אותו פסוק בודד שטוען כנגד כפיית האיסלאם, יש בקוראן 164 פסוקים שקוראים לג'יהאד. |
|
||||
|
||||
ובאמת, אין טעם לנהוג בכפיה כאשר אפשר להציע הצעות שאי-אפשר לסרב להן. |
|
||||
|
||||
חבל שלא מיישמים אותו |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |