|
||||
|
||||
מה הקשר בין "רוצה פרארי" , "רוצה תרופה לסרטן" ול "חירות"? האם חירות זה שם נרדף ל "כל דבר טוב"? |
|
||||
|
||||
הדיון הנוכחי, כפי שאני מבינה אותו, הינו על השאלה האם קיימת היררכיה בין הרצונות של אינדיבידואלים שונים. אחת ההגדרות שקראתי כאן למושג חירות, הינה האפשרות של כל אדם ואדם להגשים את רצונותיו האינדיבידואלים (לדוגמא רצון של אחד לפרארי אדומה, ורצון של אחר לתרופה לסרטן). יש לי הרבה הסתייגויות להגדרה הזו, אבל לפני שניתן יהיה בכלל להציג אותן, כדאי להבין מהי משמעותה של ההגדרה הזו. לשאלתך - לא. לדעתי חירות איננה שם נרדף לכל דבר שהוא טוב. ולצורך העניין - פרארי איננה דבר טוב או רע, וגם תרופה לסרטן איננה משתייכת לטוב או לרע באופן אינהרנטי. 'פרארי אדומה' ו'תרופה לסרטן' הינם שם קוד המציין רצונות שונים של אנשים שונים. אם כבר שאלת, אז אענה על שאלתך בשאלה: האם לדעתך חירות הוא שם נרדף ל"כל דבר טוב"? אם כן, אזי כיצד יודעים מהו 'דבר טוב'? וכיצד ניתן להגיע לחירות זו? ואם לאו - אזי מהי חירות לדעתך? |
|
||||
|
||||
כשאמרתי ''דבר טוב'' הנחתי באופן מובלע ש''טוב'' הוא - דבר מה שאדם רוצה. אני לא מדבר על המובן המוסרי של ''טוב''. חירות מבחינתי זוהי ההגדרה הפשוטה, הפשטנית והנאיבית- חירות זה שאף אחד לא אומר לך מה לעשות. ברור לי שיש מקרים שהחירות הזאת לא מי יודע מה עוזרת. זאת אולי סיבה לא לבנות על זה אידאולוגיה, אבל לא סיבה להתחיל להוסיף תוספות להגדרה שתכלולנה גם פררי ותרופה לסרטן. |
|
||||
|
||||
כלומר, להגדרתך - חירות קשורה לקיום של אנשים אחרים. נעלים לרגע את קיומם של כל מי שיכול להגיד לך מה לעשות (נניח לבד על אי בודד) - אזי אתה חופשי? ובכל שאר המקרים, נניח ואתה חי בחברה, ובתוך מדינה. למדינה זו יש חוקים, שאומרים לך מה מותר ומה אסור לעשות - אזי אינך חופשי, או יותר נכון חופשי פחות. האמת - לא נשמעת חירות אטרקטיבית במיוחד. על מנת להיות חופשי צריך להתרחק מכל ההשפעות (המבורכות והפחות רצויות) של החברה האנושית עלי. למפלגת חירות זו אני לא מצביעה ברגליים :) עדיין לא ברור לי למה התכונת ב"דבר טוב". אני מבינה מדבריך, שלא התכוונת ל"טוב" כההפך מ"רע". אבל כל דבר שאדם רוצה הוא "טוב" מהגדרתו? תוכל להסביר? |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה ההגדרה של חירות צריכה להיות כזאת שהיא תראה לך "אטרקטיבית". ההגדרה שנתתי היא פחות או יותר מילונית. אני חושב שהדיון פה קצת התהפך. המילה חירות נעשתה קדושה. אף אחד לא רוצה להגיד שחירות עשויה להיות שולית, ולכן, כל פעם שמעמידים בפניו סיטואציה בה החירות היא אכן שולית ( על אי בודד, בתוך כלוב, כורה פחם במאה ה19), מיד מוסיפים עוד כמה דברים כדי להראות איך זאת לא החירות "האמיתית". האדם על האי הבודד נהנה מחירות. נכון שהיא לא שווה הרבה. מה המסקנה? שהגדרתי לא טוב את המונח חירות, או שיש מקרים בהם החירות לא שווה הרבה? אני בוחר את האפשרות השנייה. מדינה מגבילה את החירות בחוקיה? נכון. למרות זאת יש לדעתך יתרונות לקיום המדינה וחוקיה? שוב, אפשר להסביר שחוקי המדינה לא "באמת" פוגעים בחירות , או שאפשר להסיק שאם רוצים את היתרונות הללו (בהנחה והן ישנן) צריך להבין שהם יבואו על חשבון החירות ולבחור בין החירות האהובה והמקודשת, לבין השווקים, הגשרים והמרחצאות שתיקנה המדינה. כל מה שרציתי להגיד על "טוב" הוא שאם האדם רוצה פרארי, כנראה שהוא חושב שזה דבר טוב. |
|
||||
|
||||
אתה תמים. אינך רואה את הסיבה לשימוש הסיטונאי במילה "חירות" ללא שום קשר להגדרתה, אולי משום שאינך מסוגל לדמיין מידה כזו של רשע טהור. את מרבית אוכלוסית העולם אפשר לחלק ל: 1. המון נבער - אנשים אשר אינם חושבים אלא במקום זאת מחזיקים בעמדות "מקובלות" או "נפוצות" או "מתונות" או "מרכזיות" או כל כביש-עוקף-שכל. 2. השולטים בהמון זה - ע"י החזקת הסמכות להחליט מה מלכתיחלה "מרכזי" או "מקובל" וכו'. שליטתם אינה מלאה - לוקח זמן רב ללמד את ההמונים מושג חדש ולוקח עוד יותר זמן לבטל מושג ישן. המושג "חירות" הוא פופולרי מאוד, ייקח שנים לשולטים בבובות לשנות זאת. במקום זאת אפשר לשנות את הגדרה המושג, לחזור עליה מספיק פעמים, וההצלחה מובטחת. |
|
||||
|
||||
הוא דווקא יודע שאת השימוש הסיטונאי במילה ''חירות'' אתה הכנסת לדיון, והוא גם יודע את הקשר בין עובדה זו לבין הרשע הטהור. הוא פשוט בחור מנומס. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין: האם אתה באמת משייך את הפשיזם לסוציליזם? כי היסטורית, נראה לי שמדובר בתגובת נגד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |