בתשובה לגילי, 07/09/06 9:09
407712
הנה אתה שוב מדבר על "המשטר האידיאלי" כשבמאמר אין אף מילה על משטר או על היתרונות של קפיטליזם קיצוני או מתון או יתרונות או חסרונות של כפייה דתית או אחרת. המאמר לא עוסק בזכותם של אנשים לאכול ולא במי צריך לתת להם אוכל. כל אלה הם עניינים חשובים שעוסקים בהם במאמרים וספרים אחרים.

המאמר עוסק בעיקר בשפה. תחשוב עליו כשיעור בעברית שבמסגרתו מנסים להבהיר מה זה "דלת" ומה זה "חלון". לא אומרים שדלת זה יותר טוב או יותר רע מחלון אלא - מאחר ושמו לב שכמה עולים חדשים מתבלבלים בין השניים - מנסים להבהיר להם את ההבדל. למשל, אומרים להם שדלת היא הפתח דרכו אנשים נכנסים לבית בעוד שחלון הוא פתח דרכו מכניסים אוויר ואור לבית. אולי יש עולה-חדש בכיתה שראה גנב נכנס לבית מהחלון, אז הוא קורא גם לדלתות וגם לחלונות "דלת". לשם כך בא ברלין ומבהיר את ההבדל.

עכשיו, אחרי שהסבירו לעולים החדשים, יכול מישהו להתעקש ולהמשיך לקרוא גם לפתחי האיוורור "דלת". הוא יאמר "בבוקר פתחתי את הדלת שמעל המיטה כדי לאוורר את החדר". המורה לעברית לא מתעניין בשאלה האם מזג האוויר מצדיק איוורור או לא מצדיק אותו. הבעיה של המורה לעברית היא שהתלמיד לא משתמש במילים במשמעותן המקובלת, ולכן אנשים מתבלבלים. המאמר דן רק בבעיה הזו.

לסיכום שאלה: אם היו מאלצים אותך לבחור בין להיות המאפיונר, הפילגש או הפועל (אין לך אפשרות אחרת), מה אתה מעדיף להיות?
407940
כמו שאמרתי, אין שום אמירה בהגדרות מושגים, ואין גם טעם בויכוח. מה שחשוב הוא שאנשים מבינים אחד את השני ויכולים לדון בתוכן עצמו. אתה נותן הגדרה מסויימת וטוען שהיא ה''נכונה'', ואני מקבל את זה, למרות שבפועל אנשים משתמשים במילה גם כשהם מתכוונים לדברים אחרים.

אלא שבסוף המאמר הבעת תמיהה על מה שאתה קורא לו חוסר עקביות של ה''חילוסוציאליסטים'', ונראה לי (תקן אותי אם אני טועה) שיש כאן אמירה שהיא מעבר להגדרת מושגים - מי שמתנגד לכפייה דתית אמור להתנגד להתערבות המדינה בשוק, אחרת הוא לא עקבי. לכן הסברתי את ההגיון שבעמדה החילוסוציאליסטית. אם לדבר שאני מנסה לשמור עליו - דרגת החופש - לא ראוי לדעתך לקרוא חירות, אז קרא לו בשם אחר. העיקר שאתה מבין מהו, ואתה מבין למה אין דמיון בין ענייני הדת לענייני הכלכלה.
408035
נראה שאנחנו מסכימים. גם אני אמרתי שאין במאמר שום אמירה לגבי אופי המשטר הרצוי, אלא שהוא מתמקד בהבהרת מושגים כדי שאנשים יבינו אחד את השני. אם כשאתה אומר לאנשים שאתה מעדיף משטר שמקדם חירות, אתה דואג שכולם יבינו למה בדיוק אתה מתכוון, דיינו. כלומר, רצוי שבן שיחך יבין אם "בחירות" אתה מתכוון לזו שנתנו לפועל (שאין אדון שכופה עליו) או לזו שנתנו לפילגש (שמספקים לה את כל צרכה) או לחירות שחש אדם שאינו משועבד עוד ליצריו.

לגבי חוסר העקביות, צריך להסתייג ולזכור שבחיי המעשה, בפוליטיקה, הכל בערך. גם אתה לא ממש סוציאליסט ורוב הדתיים לא ממש דיקטאטורים וכולנו לא ממש עקביים, אלא יותר מתפשרים עם המציאות. אבל ההנמקות בד"כ נשמעות מאוד ערכיות וחד משמעיות. אם אתה מתנגד לכפייה באופן עקבי, אז אתה מתנגד לכל כפייה - גם דתית, גם כלכלית וגם אחרת. אם אתה נגד כפייה דתית ובעד כפייה כלכלית ( כלומר נגד שוק חופשי), אז החירות במובן של אי-כפייה, איננה ערך גבוהה בעינך. אתה מקפיד עליה בענייני דת, ומוותר עליה בענייני כלכלה. וזו המידה המסויימת של חוסר עקביות עליה הצבעתי. אבל כמו שאמרתי, גם זה בסדר כל עוד אתה מודע לזה.

נדמה לי שאנשים חשים קצת אי נוחות עם חוסר העקביות הזה, ומסיבה שלא לגמרי ברורה לי כולם רוצים לומר שהם אוהבי חירות. וכדי להישמע לעצמם אוהבי חירות עקביים, הם משתמשים במילה "חירות" בשני מובנים שונים (ולפעמים יותר): בענייני דת אני בעד חירות - שמשמעה העדר כפייה - ובענייני כלכלה אני גם בעד חירות - אלא שהפעם משמעה אספקת אפשרויות. אבל תמיד אני מרגיש צודק כי אני אוהב חירות.
408037
נדמה לי שבפירוטי המילה כפיה'' סטית קצת מהמובן הרחב לכיוון איזו אקסיומה שאיננה כזאת. כפיה כלכלית איננה ההיפך משוק חופשי. שוק הקרוי חופשי מבטע חלוקה אחרת של שליטה כלכלית.
במה שמקובל אצלנו כשוק חופש, יש הרבה פעמים לא פחות כפיה כלכלית רק שהסובייקטים שלה הם שונים.
408084
כמו שאמרתי אני לא פה כדי לקדם ''שוק חופשי''. אפילו נתניהו לא בעד שוק חופשי לגמרי. אני כנראה בעד קצת פחות חופשי ממנו, ואתה אולי קצת פחות חופשי ממני. בסוף זה נקבע במאבקי כוח בכנסת, ולזה אין לי מה לתרום חוץ מבבחירות - בקושי.

הדיון שאני מעוניין בו הוא בקשר לשימוש בשפה. על פניו, ''ההיפך משוק חופשי'' הוא שוק שאיננו חופשי, כלומר שוק שיש בו הגבלים והתערבות של כח ממשלתי. במילים אחרות, ''שוק חופשי'' הוא שוק שאין בו כפייה וההיפך מזה הוא שוק שיש בו כפייה. (שוב, אין כאן העדפה לאחד על משנהו, רק הבהרת מושגים).

אם מגדירים חירות כחירות שלילית, אז כפייה היא ההיפך מחירות. שים לב שאם מגדירים חירות (כמו גיל) כאספקת אפשרויות אז כפייה איננה דווקא ההיפך מחירות. אבל אז יוצאים משפטים שנשמעים אבסורדיים כמו ''בשוק חופשי יש כפייה''.
אני יודע שאתה לא התכוונת לאבסורד. אתה מתכוון ל''חופשי'' באופן אחד ול''כפייה'' באופן אחר, שאיננו ההיפך מחירות. ובכל זאת, שימוש כזה במילים, אפילו שהוא שגור, הוא שימוש מטעה ומבלבל.

אולי ההתקטננות במשמעות המילים איננה מלהיבה כמו דיוני סוציאליסטים מול קפיטליסטים. אבל עלתה על דעתי האפשרות שהדיונים ההם לא נגמרים בגלל שאנשים צועקים בהם מילים שהצד השומע מפרש שלא כהלכה או שלא בהתאמה לכוונת הדובר. אולי זה דו שיח של חרשים, או לפחות מבולבלים.
408057
אתה מבלבל באמת בין עניינים חסרי כל קשר. במובן שאתה מדבר עליו, אין אדם בעולם שמצדד בחירות ללא גבול. וזה לא קשור כלל לסוציאליזם/קפיטליזם/חילוניות וכיו"ב.
408063
נכון, נראה שאנחנו פחות או יותר מסכימים. מה שחשוב לי הוא בעיקר האפשרויות שיש לאדם בפועל, ובמיוחד האפשרות שלו לעשות את הדברים הבסיסיים והחשובים ביותר, שהם לדעתי הביטוי, המחשבה, התנועה, וההתקיימות בכבוד, אבל לא רק. הדרך להשיג את זה בפועל היא לדעתי התערבות המדינה בכלכלה ואי התערבותה בענייני דת, וזו דיעה מאד עקבית. אני מסכים שמי שמטרתו היחידה היא אי כפייה פורמלית (שים לב להערה של איציק - גם כפייה היא מושג נתון לפרשנות) צריך להיות קפיטליסט.
408086
החירות (=אי כפייה) לא צריכה להיות מטרתו היחידה אלא ערך בחשיבות גבוהה יותר מרוב האחרים. אני חושב שכאשר אתה העדפת להיות הפועל על להיות הפילגש, פעלת מתוך הערך הזה.
408228
ואולי העדפתי את זה בגלל שיש לו יותר חופש ביטוי? בכל אופן, אי כפייה הוא ערך חשוב בעיני.
407941
אה, וכמובן - הפועל, אם כי למאפיונר יש כנראה הכי הרבה אפשרויות, אלא שיש עוד דברים שחשובים לי מלבד חירות.
408036
אז אולי מצבו של הפועל איננו גרוע כל כך אחרי הכל.
ויש שסוברים שאם יתנו (להבדיל מימכרו) לו גם נקניק, יהפכו אותו קצת לפילגש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים