|
||||
|
||||
אינני מומחה לעניין, אך נדמה לי שכשנקבעו העניינים הללו, המלה ''בתולה'' תיארה בחורה צעירה. המשמעות של בתולה כאשה שמימיה לא קיימה יחסי מין נולדה, כנראה, במאה העשרים. גברים ונשים שטרם נישאו תוארו בדרך כלל כ''בחורים ובתולות''. בתולים ובחורות לא היו קיימים כחלק מהשפה העברית. כל האמור לעיל נראה לי מתוך קריאת טקסטים ישנים. אין בכך טענה מוחלטת לנכונות מה שאמרתי. אולי כדאי לשאול באקדמיה ללשון העברית, ואולי מיץ, שיש לו כישורים בלשניים, ירצה להתייחס. |
|
||||
|
||||
על פי השולחן ערוך בתולה היא מי שלא עדיין לא נבעלה. ראה למשל ההיתר לבעול בתולה בשבת. |
|
||||
|
||||
לצערי (?) אני די מומחה לעניין, בתולה מתייחס בטקסט המקראי במפורש לעניין קיומו או העדרו של קרום מסוים. לעניין כהן (ויקרא כא 13-14): "והוא אשה בבתוליה יקח, אלמנה וגרושה וחללה זנה (זונה עם חולם חסר במקור, ה.ה.) את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה". יש עוד הרבה מראי מקורות, אם תפתח קונקורדנציה על הערך בתולה אני בטוח שתשכנע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |