|
||||
|
||||
אם תבדוק את כל ההוגים האנרכיסטים מאז באקונין וקרופוטקין ועד היום, תמיד תמצא שיתופיות ודאגה לזולת (מה שאני קורא לו סולידריות) כעקרון מוביל. מה-גם שעקרון זה הוא שמניע אנרכיסטים לתמוך במדוכאים ברחבי העולם מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
אלו סתם כמה אירופאים שהפקיעו להם את המושג "אנארכיזם" מרשות הרבים. אני לא מוכן להכיר בגדר שאיתה הם הקיפו את המילה (הגרשיים) כבעלות שלהם עליה. On its own anarchism does not provide a world view beyond the idea that imposed authority is undesirable and unnecessary. There are a variety of types of anarchism which all emphasize their points of difference.3 There are dramatic differences on economic arrangements, ranging from advocates of common ownership and distribution according to need, to supporters of private property and free market competition.4 ("אירופאים" הייתה בדיחה על הודעה של כליל.)
|
|
||||
|
||||
מצא לי הוגה אנרכיסטי שאינו דוגל בעזרה לזולת. (בדיחות מצחיקות לא צריך להסביר) |
|
||||
|
||||
http://en.wikipedia.org/wiki/Individualist_anarchism (כשאתה אומר לישראלי שלידך "להרוג טורקי ולנוח", במרמריס...) |
|
||||
|
||||
המאמר לא מספק. אם עוברים על ההוגים הספציפיים, מגלים: שטירנר: וורן: |
|
||||
|
||||
אני לא מתכוון להגן בחזקה רבה על האנרכיסטים האינדיבידואליסטיים, שכן הם לא ממש בכיוון שאני חותר אליו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |