|
אני מתנצלת על שאני לעיתים לא מגיבה. לפעמים יש לי זמן מאוד מצומצם לכתיבה באייל ואז אני עונה, כמעט באופן אקראי, רק לתגובה אחת או שתיים. סביר שעם הזמן הייתי מגיעה גם לתגובה שלך.
ה"נחיליות" או השייכות ל"אורגניזם תרבותי" לא באה לידי ביטוי ביחסים שבין אדם לחבריו או סביבתו, אלא במה שהאדם חושב נכון ראוי וצודק. מה שאני טוענת הוא שלעיתים, מה שאדם חושב שהוא ה"טוב" וה"ראוי", נובע מהיותו שייך לתרבות מסויימת, בלי שזה עובר את המודעות והבחירה שלו. אם להשתמט משירות בצבא נחשב "בסדר" אצל האדם, סביר שהוא שייך לנחיל תרבותי שחושב שזה בסדר, גם אם הוא לא דיבר עם אחרים על הנושא. זה חלק מהביטוי המעשי של עקרונות יסודיים של התרבות אליה הוא שייך. יש מעטים מאוד ש"ממציאים" תרבות חדשה, ויוצאים, באופן מודע, מעקרונות התרבות בה הם נולדו וגדלו. מאלו מגיעים האנשים שיוצרים תרבויות חדשות. מי שמשתמט- השאלה שלי היא איך *הוא* מרגיש עם זה. אם הוא מרגיש, או אפילו רק יודע, שזה רע, זה אומר שה"יצר הרע" התגבר עליו ועל אף שהוא שייך לתרבות שרואה את השירות כדבר ראוי וטוב, הוא השתמט מפחד, או מרצון להרוויח את הזמן הזה. אם הוא מרגיש בסדר גמור עם זה- זה אומר שהוא שייך לזרם תרבותי שרואה בשירות בצבא דבר רע, או דבר מיותר. אם הוא היחיד שעושה את זה, ועדיין מרגיש עם זה טוב, הוא כנראה ממציא בזאת את הזרם התרבותי שיחשוב ששירות בצבא הוא רע או מיותר...
|
|