בתשובה להיא, 02/09/06 10:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושד שלפחות בחלק מהמקרים האלו, באמת התכוונת להעליב, ושהטענה שלך שאני מדמיין הייתה שקר. כל הדרמה בדיון הנוכחי נבעה מכך שאת זכרת, נטרת וטרחת להזכיר לי. אני סתם השתלבתי בדיונים שהיית בהם כמו שאני משתלב בדיונים של כל אייל אחר. "אני ביקשתי שתפסיק עם שמות התואר השליליים, ואתה ענית לי שאני לא אלמד אותך נימוס." - החלק האחרון לא מדויק, והחלק הראשון שקול ל"דורפל, מתי הפסקת להכות את אישתך?" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אני חושד שלפחות בחלק מהמקרים האלו, באמת התכוונת להעליב, ושהטענה שלך שאני מדמיין הייתה שקר." לפיכך אני גם חשודה, גם מעליבה, וגם שקרנית. כל זה על סמך תחושות הבטן שלך ויכולת הפרשנות המשולבת עימן (אבל כבוד, אני לא הייתי יכולה לפרשן כל כך הרבה מהטקסט הקיים בתגובות שלי). "כל הדרמה בדיון הנוכחי נבעה מכך שאת זכרת, נטרת וטרחת להזכיר לי." כל הדרמה נבעה מכך שאתה החלטת להעלב על הפניה "מר אלון" ועל הנסיון שלי להסביר פניה זו, ועל זה שטענתי שאתה לא מנומס, ועל זה שכתבתי שגיאת כתיב. לא בדקתי אם זה מה שאתה עושה בכל הדיונים שבהם אתה משתלב. ""אני ביקשתי שתפסיק עם שמות התואר השליליים, ואתה ענית לי שאני לא אלמד אותך נימוס." - החלק האחרון לא מדויק, והחלק הראשון שקול ל"דורפל, מתי הפסקת להכות את אישתך?"" חלק ב': ניתן לקרוא מתגובה 405544 "...ואת עוד מתיימרת ללמד אותי נימוס?" את מה שאני קראתי. חלק א': אתה משתמש באופן מאסיבי בשמות תואר שליליים, ואת זה אפשר למצוא בכל שרשור שכולל אותך. זה היה ניסוי מעניין בשבילי, להשאר מנומסת אליך במשך חילוף שלם. התוצאה לא היתה שונה כל כך מלהשיב לך בעלבונות. זה די משעמם, וחוץ מזה בסוף התחלת להתעלם מרוב הטיעונים שלי, כך שהדיון ממילא התדרדר. האם גם את זה אתה עושה בכל הדיונים בהם אתה משתלב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לפיכך אני גם חשודה" - כן. זכותי לחשוד בך. "וגם שקרנית" - יש הבדל בין לקבוע שמישהו שיקר, לטעון שזו עובדה בדוקה, לבין להודיע לו שעדיין לא שוכנעת מעבר לכל ספק שהוא לא שיקר. "כל הדרמה נבעה מכך שאתה החלטת להעלב על הפניה 'מר אלון"' - הפניה "מר אלון" הובילה אותי לשאול אותך, בשורה אחת, למה את קוראת לי בשם הזה, ומיד להמשיך הלאה עם הדיון, בנפרד. היה הד קטן עם השורה הורודה, אבל זהו. חלק ב': כאמור, לא מדויק. "את לא תלמדי אותי נימוס" משמעו שאין לך את הזכות, "...ואת עוד מתיימרת ללמד אותי נימוס?" אומר שהמורה זקוק לשיעור יותר בדחיפות מהתלמיד. חלק א': אני לא מסכים, אבל אני לא הולך לנמק את הטענה הזאת על ידי בדיקת היחס, בין השכיחות של שמות תואר שליליים(?) בהודעות שלי, והשכיחות שלהם בכל שאר ההודעות באייל. בדרך כלל אני דווקא עונה על שאלות גם הרבה יותר מפעם אחת, אבל במקרה שלך כבר נמאס לי. אל תקראי את זה כאתגר שיש לענות לו עם דוגמאות לשאלות שלא עניתי עליהן אפילו פעם אחת, אני בטוח שהיו גם מקרים שבהם פספסתי שאלות/טיעונים, וגם מקרים שבהם היה רק נדמה לי שכבר עניתי. (אבל אם את רוצה להפנות אותי למקרה כזה בכדי שאענה, זה כמובן בסדר [אבל אני לא מבטיח אפילו לנסות שלא לשעמם אותך, אף אחד לא משלם לי בשביל זה]) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רוצה להבין את תפיסתך בעניין בנושאים הבאים: 1. אם עיקר הקושי באונס לקורבן הוא אובדן השליטה, מדוע כפיית סוג אחד של מין (פרונטאלי, אנאלי) יותר חמור מסוג אחר (אוראלי), כאשר מבחינה חושית מדובר באותה תחושה (משהו חודר ל/עוטף את איבר המין שלי)? 2. מדוע בחברה שבה ברור שגבר אמור ליזום מגע מיני רק במידה והצד השני מסכים, העובדה שהאישה מן הסיפור האמור פעלה על פי סטנדרטים אחרים, ולא טרחה לבדוק אם הבחור מעוניין, היא עניין פחות חמור? 3. הפרטים שניתנו בסיפור הנ"ל הם מועטים. כל אחד מבצע השלמות לסיפור על מנת לצור תמונה משלו. מדוע ה"השלמות" שלך כל כך חיוביות? למה אתה מדמיין סיטואציה כל כך חיובית? ובעניין פחות חשוב: במחוזות בהם אני מסתובבת "שקר" הוא האשמה חמורה, ולכן לא מעלים אותה ללא סימוכין ברורים. "היה הד קטן עם השורה הורודה, אבל זהו." ההד בתגובה 406321 היה די רועם לאזני הוירטואליות, אבל כנראה זה עניין של פרספקטיבה. "אני לא הולך לנמק את הטענה הזאת על ידי בדיקת היחס, בין השכיחות של שמות תואר שליליים(?) בהודעות שלי, והשכיחות שלהם בכל שאר ההודעות באייל." שוב עניין של פרספקטיבה. אבל נקודת המבט שלי בעניין עשויה להסביר את גלי אנטגוניזם כלפיך. יכול כמובן להיות שגם אותם אתה רואה מפרספקטיבה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה פחות חמור בהרבה צורות - בגלל מידת הכפייה (יכל להפסיק מיד, ושום דבר נורא טרם קרה), בגלל חוסר הכוונה של היוזמת, בגלל ההסתברות שזה יתקבל בצורה שלילית, בגלל מידת הפגיעה שצפוי היה לחוש ה"נאנס", כשגברים ומציצות הם מה שהם בחברה שלנו. אני לא חושב שמבחינה חושית זה אותו הדבר. עברנו על כל אלה. הגיע הזמן לסיים את הדיון. 2. א. בררי מהסעיף הקודם את הסיבות שלא קשורות להכרות שלה איתו. ב. גברים ונשים בנויים אחרת. מה שהיא עשתה לו, אף אנס זכר לא ביצע מעולם בנאנסת נקבה. מי שטוען שזה מעשה עם בדיוק אותו אופי וחמור בדיוק באותה המידה, צריך לנמק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. א. "יכל להפסיק מיד, ושום דבר נורא טרם קרה." הוא התעורר במהלך יחסי מין שאותם לא יזם ובהם לא היה מעוניין. זה נורא, וזה כבר התרחש. ב. " בגלל חוסר הכוונה של היוזמת" השערה שלך. לא משפיע ממילא על איך שהקורבן מרגיש. ג. " בגלל ההסתברות שזה יתקבל בצורה שלילית" . זה ילך לפי ההנחה שכל הגברים מוכנים ללא אבחנה לקיים יחסי מין עם כל אחת (במידה והם הטרוסקסואלים) או אחד (במידה והם הומוסקסואלים) ולכן באופן גורף לא צריך לשאול אותם בכלל בעניינים כאלה. אם ככה, למה הסכמת שהמעשה שהיא עשתה הוא לא ראוי? ד. " בגלל מידת הפגיעה שצפוי היה לחוש ה"נאנס", כשגברים ומציצות הם מה שהם בחברה שלנו." אתה מתעקש לחבר את הפגיעה עם מה שמקובל בחברה. כלומר, אם אונס היה מקובל, אז איש לא היה נפגע מזה. ושוב אנקדוטלית בקשר לידיד שלי שנאנס בשכרותו. היא גם ביצעה בו מין אוראלי (למרות מחאותיו), וכך הוא הגיע לזיקפה שבה היא יכלה להשתמש למין פרונטאלי. גם כן ללא הסכמתו. ה. " אני לא חושב שמבחינה חושית זה אותו הדבר." לא הסברת למה. 2. א. בררתי, יש פה אפלייה מצדך נגד גברים. ב. ". גברים ונשים בנויים אחרת." כן, נשים לא צריך להביא לזיקפה על מנת "להשתמש" באיבר המין שלהן. " מה שהיא עשתה לו, אף אנס זכר לא ביצע מעולם בנאנסת נקבה." אנסים דווקא עשו דברים מגוונים למדי. הם החדירו חפצים ואיברים אחרים לואגינה של הנאנסת. הם שמו אותן על כריות. שאלו אם הן נהנות. השתמשו באמצעי סיכה שונים. השתמשו במה שהם ידעו כדי לענג אותן. כאמור יש נאנסות שגם חוו אורגזמה. האם זה מפחית מחומרת המעשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את בטוחה בקשר לזה?על פניו נשמע לי מוזר ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדוגמה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. א. משהו כבר התרחש, ומשהו טרם. לא אמרתי שזה טוב, או אפילו בסדר. אמרתי שזה לא *נורא*. ב. לדעתי זה משפיע, אבל גם אם לא היה משפיע, זה רלוונטי לקביעת העונש, בדיוק מאותה הסיבה שעושים הפרדה בין רצח והריגה ברשלנות. ג. בטח שלא כולם, בטח שלא עם כל אחת, בטח לא כל דבר, בטח שלא בכל מקום, בטח שלא בכל זמן. אבל באופן כללי הם יותר מעוניינים. ניתן דוגמה יותר פשוטה - החוק לא צריך לאפשר לאנשים להניח את הידיים על החזה של זרים, גברים או נשים. אבל ברגע שמעשה כזה נעשה, ראוי לדעתי שהחוק יראה את המעשה כפחות חמור במידה והנפגע היה גבר. עוד דוגמה - החוק לא צריך להתייחס באותה הצורה לפגיעה באדם עם כוויות מתחת לחולצה שמישהו באוטובוס טפח לו בחוזקה אך יחסית-בתמימות על השכם, ולאדם כזה שפגעו בו במודע ובכוונה, למרות שהתוצאה זהה. ד. כן, אני מתעקש לחבר את הפגיעה עם מה שמקובל בחברה. אני מתעקש שהחוק צריך להתייחס בצורה שונה לזר שהסב את תשומת ליבי עם טפיחה על השכם או טפיחה על הישבן, ואני מתעקש שההבדל בהתייחסות הוא לא אוניברסלי, אלא תלוי תרבות. ה. לאיזה מן הסבר את מצפה? זה הרי עניין של תחושה. 2. א. אני עדיין מחכה שאחד מהם יקום ויתלונן על היחס המקפח. ב. באיזו שורה היה כתוב שהיא שמה אותו על כריות או החדירה לו איברים לואגינה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |