|
אתה הרי מכיר את הפסוק הזה, איני צריך ללמד אותך פסוקי תנ"ך, במיוחד ואתה יוצא מרכז, ושם לומדים תנ"ך יותר טוב מישיבות שחורות. כאשר ילד בתלמוד תורה חוטא בחטא אשר הילדים רגילים לעבור, חטא משמעת או בהצקות לחבריו בכיתה. הגמול אינו יכול להיות יותר ממה שהילד עשה. מורה או מלמד שמבייש את התלמיד לעייני כול על ה"פשע" שעשה הילד, אז עובר ממש על ענין של רציחה. ואז נשאלת השאלה, מי התיר למחנך של הילד לרצוח? מילא להגיב על מה שהילד עשה, אבל לבייש את הילד ברבים זו ממש רציחת הנפש. בתוך עמי אנוכי יושב. ואני יודע היטב למה אני מתכוון. לא רמזתי ולא אמרתי דברים עם שתי משמעויות.
|
|