|
||||
|
||||
הדיון לא התחיל ברמה העובדתית-לוגית, אלא ברמה של תחושה שלי, על סמך הנסיון האישי שלי. מאוחר יותר התברר לי שלנסיון האישי שלי יש גם תימוכין אוביקטיביים, ושאכן מעורבותם של ערבים בעלי ת.ז. כחולה בפשיעה אלימה רבה הרבה יותר מחלקם היחסי באוכלוסיה, וזאת אף אם מקזזים פשיעה לאומנית. מי שהוריד את הדיון מפסים אוביקטיביים הוא אתה, שכן הכנסת נתון שאינו רלבנטי (רמת העוני וההשכלה של הערבים), שלא בטוח אם הוא בכלל נכון (אתה בעצמך מודה שאין לך נתונים), ושהוא בכלל פסול מוסרית (ממתי עוני מצדיק רצח?!). (ונניח לרגע לרמיזות המכוערות, כאילו יש לי קשר לעולם העברייני) |
|
||||
|
||||
(לא היתה אמורה להיות רמיזה כזו, ואני מתנצל אם כך השתמע). מה שכתבתי עליו היתה הפסקנות שלך, ש*לא* מגובה בנתונים בדיוק כמוני. לגבי היתר: שום דבר (כמעט) לא מצדיק רצח ושוד, אבל הסטטיסטיקה מראה שפעולות אלה מבוצעות בעיקר בשכבות חלשות ולא משכילות. מה לעשות. כל מה שנותר לעשות הוא לבדוק האם יש התאמה בין הפשיעה למידת אי ההשכלה והעוני. קצת קשה לבצע זאת כשאנחנו "יודעים" שלכל פושע יש מרצדס. |
|
||||
|
||||
אני לא "יודע" אם לכל פושע יש מרצדס, אבל אומר לך מה אני כן יודע: בסוף השבוע האחרון ביקרתי באום אל פאחם, יישוב שברישומי הביטוח הלאומי מופיע כ"מוקד אבטלה". מה אני אגיד לך, כל בית טירה, ואחוז רכבי היוקרה (בעיקר מרצדסים) יותר גבוה מאשר בכיכר המדינה. עוד דבר ששמתי לב אליו היה העובדה שאפילו הבתים המפוארים ביותר לא היו מגודרים ומסורגים. אם פשעים כמו פריצות אכן נובעים, כהגדרתך, ממצב כלכלי, הייתי מצפה שגם עשירי אום אל פאחם ימגנו את בתיהם (הרי יותר קל לעני המסכן שצריך להאכיל את ילדיו לפרוץ לביתו של שכנו העשיר, מאשר לנדוד עד לישוב היהודי הקרוב), ולא כך הדבר. מכאן שזה לא נובע מצורך כלכלי, אלא מתרבות שלפיה רכושו (וכן דמו וגופה של בתו) של הד'ימי הוא הפקר. דרך אגב, המצב בישובים ערבים אחרים בהם ביקרתי אינו שונה, מלבד יישובי הבדואים בנגב. אני מציע לך לעשות טיול בשבת הקרובה באחד הישובים הערביים הקרובים לביתך ולהתרשם במו עיניך (רק בזהירות...) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |