|
"טוב, אז לפחות את האיום של מלחמת אזרחים הסרנו (נשימת רווחה)."
כמו שאת וודאי יודעת, השמאל בארץ לא היה הצד שהרים יד על יהודי אחר.
"אבל דווקא בהיי-טק יש מספיק אנשים שיחשבו שזה ממש בסדר לנצח מלחמות."
אם את מתכוונת שיש הרבה אנשים בעלי דעות ימניות בקרב אנשי ההי טק - אכן. אבל זו רק חלק מהבעיה, ואני לא בהכרך מדבר ברמת האנשים הבודדים. מה קורה עם חברות אמריקאיות גדולות שלהם מרכזי פיתוח ויצור בארץ מחליטות להעתיק את הפעילות שלהם מהארץ לחו"ל? זה כולל רילוקיישן לרב, אם לא כל, העובדים.
את מסוגלת לנחש איזה אחוז מהתל"ג שלנו מורכב מההון שהחברות הללו מזרימות לאוצר?
"אני מאמינה שמצב בו לישראל דרך ברורה והרתעה חזקה כלפי שכנותיה, יקנה יציבות לאזור וישכנע הרבה משקיעים מחו"ל להשקיע כאן, דבר שיפתח ויחזק את הכלכלה."
בהחלט. גם אני מסכים. ולא צריך "להאמין" מספיק לראות מה קורה היום בארץ. זה *בדיוק* המצב היום.
"העקרונות והמטרות ששמנו לעצמנו במלחמה הזאת, אפילו לא תוכננו להביא לניצחון"
גם לזה אני מסכים. לא הוגדרו מטרות בכלל, לדעתי. זו היתה שליפה. אני לא חושב שלא היינו צריכים לצאת למלחמה - אני חושב שהיינו צריכים להתארגם כמה שבועות - ואז לצאת למלחמה עם מטרות מוגדרות (בסגנון הימים שקדמו לששת הימים).
"פרטנר חזק הוא פרטנר ששומר על המשך קיומו, ללא הזדקקות לעזרה מצד מעצמות זרות, ואתו כדאי לעשות עסקים ושיתופי פעולה. חוסר הניצחון שלנו במלחמה, ההזדקקות לתמיכה מאסיבית של ארה"ב בזירה הבינלאומית, ולעזרה מאסיבית שלה בנשק מתוחכם, שגם הוא לא ממש עזר, אם הם יימשכו, יגרמו לנו להפוך לנטל על ארה"ב ולא לעזר, על כל המשתמע מכך."
וגם לזה אני מסכים. חלקית. העזרה של ארה"ב במישור הדיפלומטי באו"ם היא קריטית. עם שאר הדברים אנו מסוגלים להסתדר. הבעיה עם הטיעונים שלך (שניה.. יש פה טיעונים בכלל?) זה החלק הזה של הפיסקה:
"ואתו כדאי לעשות עסקים ושיתופי פעולה"
הדבר שהכי הפחיד אותי במלחמה האחרונה היה איום על מה שאת מתארת. עם מדינה שמותקפת בטילים לא ממש כדאי לעשות עסקים ושיטופי פעולה, אני חושש.
|
|