|
שהמשוררת ישבה בתורה מול אותו המסך... אין אף תגובה שלה.
השפה הפשוטה היא בחירה משותפת לשני השירים, אבל לא ליצירת המשוררת באופן כללי. יש לה גם הרבה שירים ''כבדים'' ועשירים בטעם של פעם. יש משהו לא הוגן, לכן, בהוצאת שני שירים מתוך מכלול. ישר יקפוץ הגאון התורן ויגיד ''איזו שפה פשוטה, מה זה זה, אחותי מהגן מציירת יותר יפה''. אנשים התרגלו כאן לסוג מסוים של שירה ונורא קשה להם להכיל דברים אחרים, הם מתרשמים עמוקות מסירבול.
מצד שני, מי אמר שצריך להתייחס לגאון התורן. לדעתי יש דווקא בצורה הזו המון עומק. חד ונוקב ישר לנקודה, יש בזה משהו כנה ולא מתחנף.
יפה. גם בעיני.
|
|