בתשובה לדב אנשלוביץ, 24/08/06 14:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההישענות על ערן היא הישענות על משענת קנה רצוץ. בתקופת שש השנים ה"שקטות" ערן כתב: "מרגע שיצא צה"ל מלבנון הפכה הבעיה מסוגיית כיבוש המערבת אזרחים לסכסוך גבולות בעל אופי צבאי בעצימות נמוכה (ירי בערך אחת לחודש-חודשיים). אין כאן סכנת התדרדרות הואיל והסכסוך מצומצם לתחום הצר של גזרת הר-דוב" אחזור: "אין כאן סכנת הדרדרות" בן אדם שכותב כך, צריך לאכול היום את כובעו. תמצא לי כאן עוד מישהו שאינו אתה או איזה אייל אלמוני שלא יסכים עמי בנקודה זו. אבל הוא בחר לדבר על תפוחים ותפוזים. יש מי שמתחמק בעזרת התפתלויות בסעיפים ויש מי שמתחמק בעזרת תפוחים ותפוזים. איש איש ושיטות ההתחמקות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת. שאלת שאלה. עניתי לך ברצינות ואחרי שלא הבנת את התשובה שלי, הוספתי פירוט. ומה התגובה שלך? "אתה מתחמק". אז, תסלח לי, אבל אני זה ממש לא הוגן מצידך. אתה לא רוצה שיענו לך, על תשאל. אתה רוצה להמשיך בדיונים עם אנשי קש ועם מי שמסכים איתך, תהנה. אבל, אחר כך על תהיה מופתע ששוב אתה לא מבין למה ואיך יש מישהו שחושב אחרת ממך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שעליה ענית עסקה כבר בעניין אחר, עניינו של ערן שעליו נשענת. את הקטע אתך, סיימנו כך או אחרת קודם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |