|
||||
|
||||
ואם כבר העלאת זכרונות תמוהים מהצבא: באחד האבט"שים שלי הייתי באותו חדר עם שני אנשים נוספים מהבסיס. הבאתי איתי ספרי לימוד וכלי כתיבה כדי לנצל את הזמן כהלכה. יום אחד שמתי לב שהעט שלי נלקח בידי אחד מחברי לחדר. כשביקשתי אותו בחזרה הוא סירב, גם אחרי כמה וכמה פעמים. בדרך כלל זה היה נגמר בזה, אבל הייתי צריך להמשיך לישון איתו בחדר והייתי צריך את העט, אז גנבתי לו אותו מהכיס בזמן שהוא ישן. הגונב מגנב פטור. הוא די התרגז, אבל לא עשה כלום. |
|
||||
|
||||
בדקת שלא לקח לך עוד משהו ש"לא התחשק לו" להחזיר? |
|
||||
|
||||
לא ''הגונב מגנב פטור'', החזרת לעצמך דבר ששייך לך. אם מישהו אחר היה גונב ממנו אז היה ''הגונב מגנב'' (מתשלומי כפל, דרך אגב) |
|
||||
|
||||
בחורף 85' שירתתי בלבנון, באזור רשאיה (קצת אחרי 'צומת המים' למי שזה אומר משהו). גם משק הדת שם לא משך ידיו מגניבת חפצים פרטיים של אנשים. הוא היה אחד האנשים הכי הגונים בגדוד. |
|
||||
|
||||
גניבה זה לגיטימי ובסדר. מה שהפתיע אותי הייתה העובדה שהברנש סירב להחזיר את העט, וזאת למרות שהוא כלל לא השתמש בו ואני הייתי צריך אותו. הייתי אומר שזה כי הוא שנא אותי, אבל לא ממש דיברתי איתו עד אז. |
|
||||
|
||||
מדוע גניבה זה לגיטימי ובסדר? מאז גיל 13 (בערך) לא 'הרמתי' שרוך נעל שאינו שלי, לא שכחתי להחזיר ספר פרטי או מספריה ואפילו לא 'שאלתי' (לשימוש מתמשך) עט בעבודה. תאמין לי, זה ממש קל לנהוג כך, גם כשכל השאר, ואלו אותם אתה מעריך ואוהב בכללם, נוהגים אחרת. אתה פשוט מחליט שאתה בסדר...וזה עובד! |
|
||||
|
||||
סליחה. עוד פעם אני כותב משהו בסרקזם ורואה שמתייחסים אליו ברצינות. |
|
||||
|
||||
גם לי זה קורה. אולי כדאי לאסור כליל את השימוש בהומור באייל הקורא כדי למנוע מקרים אלו? |
|
||||
|
||||
נראה לי עדיף לאסור לקחת ברצינות את הנאמר באייל הקורא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |