בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 23/08/06 7:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני בכלל לא בטוח. לדעתי חלק קטן מהתלמידים היו מסתקרנים, אבל הרוב היו יוצאים מבולבלים בנוסח נוור מיינד ומתחזקים באמונתם שהמתמטיקה היא מעבר להשגתם. זאת, כידוע, אמונה שמוכיחה את עצמה בקלות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יודע מה? גם אני לא בטוח. (אבל נראה לי שאלו שהיו יוצאים מבולבלים הם גם אלו שלא היו נוצרות אצלם הציפיות בנות 7 השנים שעליהן מדבר ירדן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שהייתי יוצאת פחות מבולבלת, אלולא מכיתה א' עד ח' היו מלמדים אותי חשבון פשוט, בכיתה ט' קצת פונקציות ובתיכון (י'-יב') מפציצים אותי במספרים מרוכבים, אינדוקציות וקטורים וכו'. לדעתי הבעיה טמונה במערכת החינוך, אשר נזכרת ללמדת מתמטיקה רק בתיכון... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''חשבון פשוט'' יכול להיות מאוד קשה - ואם מישהו לא שולט בחשבון פשוט, קרוב לודאי שהוא מאוד מאוד יתקשה עם מתמטיקה תיכונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק כולם זקוקים לבסיס. אבל לא למרוח את החומר על גבי 8 שנים ואז בבת אחת ללמד מתמטיקה. לדעתי אפשר ללמד חשבון פשוט עד כיתה ה', ומכתה ו' להרגיל את התלמידים לחומר יותר קשה. אני זוכרת שבכיתה ו' עוד למדנו שברים ורק בכיתה ז'-ח' התחלנו ללמוד קצת גאומטריה (זוויות במשולש) ומשוואות עם נעלם אחד. לדעתי, תלמידים מסוגלים ללמוד זאת כבר בכיתה ה'-ו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי פעם (נדמה לי שב''חשבון להורים'' של רון אהרוני) תיאור מפורט של מה לומדים בכל שנה ביסודי ולמה אי אפשר לזרז עניינים. זה די שכנע אותי בשעתו. מה שאולי הייתי מוריד הוא את כל נושא ''תבניות המספר'' ועובר ישר למשוואות. מצד שני, אני מניח שיש סיבה טובה שהוא קיים - כנראה שלא חסרים תלמידים שהקפיצה גדולה מדי עבורם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם הקפיצה הגדולה ממשוואות עם נעלם אחד וזוויות במשולש למטריצות וטריגונומטריה? לא היה לך קשה ללמוד חמש יחידות כשהידע שלך מסתכם בחשבון פשוט? (אלא אם כן הבית ספר שלך היה שונה ולמדת קצת יותר ממני...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא למדתי מטריצות בתיכון. למידת הרעיונות הבסיסיים של טריגו לא הייתה נוראית - רק כשהתחילו לטחון זהויות מכאן ועד להודעה חדשה בלי שום אינטואיציה גאומטרית באופק התחילו הבעיות. (בדיעבד, כל הזהויות הללו הן מהדברים הבודדים שלמדתי בבית הספר ונזקקתי להם באוניברסיטה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזה זהויות אתה מדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתחילים מכאן: וממשיכים הלאה. כשספר הלימוד של בני גורן יהיה לידי אני אתן דוגמאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלאק. החומר היחידי, כמדומתני, שלימדתי אי פעם בשיעורים פרטיים. אף פעם לא חשבתי עליו בשם הזה.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(באמת? איפה נזקקת להן?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מקרים ספציפיים בראש כרגע. אני משער שבתרגילים טכניים בחדוו''ת וכדומה, וכמובן שגם בפיזיקה. בכל המקרים הללו לא היה צורך ביותר מהנוסחאות הבסיסיות וקצת סבלנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, פיזיקה זה לא נחשב ואצלנו בכלל לא לומדים חדו''א. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלנו לחדוו''ת קוראים אינפי (ואח''כ יש גם ''תורת הפונקציות'' ו''פונקציות ממשיות'', ו''מתמטיקה שימושית'' וכאלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, רק באוניברסיטה תופסים שמה שלמדנו בתיכון הוא בכלל לא מתמטיקה, אלא סתם סט של חוקים, שיטות עבודה, כמה טריקים, ושלוש הוכחות (עם יוצא דופן בולט, הגאומטריה) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |