|
אתמול נסענו לצפון לצלם את היערות השרופים עליהם דווח בתקשורת. מכביש 85 פנינו צפונה לכביש 90. לקראת צומת גומא שמנו לב לכמה עצים שרופים במורדות הרי נפתלי ובאזור אגמון החולה. חצינו את קרית שמונה והבחנו רק בגג אחד מחורר. מצפון לקרית שמונה ראינו קצת יותר עצים וקוצים שרופים. משם פנינו לבית הקברות של כפר גלעדי, שם נהרגו שנים-עשר המילואימניקים. מצפון לבית הקברות היה שדה קוצים שרוף לחלוטין ומדרום לו חורשה שרופה למחצה. עלינו למצוק מנרה, שם דווח על נזק כבד לאתר הרכבל. האתר היה סגור ונזקי שריפת היער בו היו הרציניים ביותר שראינו בכל הנסיעה. המדרון המיוער בקרבת הרכבל העליון ומדרום לו היה שרוף למדי. כפי שניתן לראות בתמונות 1, חלק מהעצים שרופים לחלוטין (שחורים-לבנים), חלק כמושים (חומים-מפויחים) וחלק שרדו (ירוקים). ככל שמסתכלים רחוק יותר מהרכבל, המדרונות מוריקים יותר. קרית שמונה נראתה טוב מאד ממנרה ולא הזכירה את וארשה, דרזדן או סטאלינגרד. רק במבנה מסחרי אחד ניתן היה להבחין בפגיעה רצינית בגג 2. המשכנו להדרים לאורך הכבישים 886 ו-899. במקום אחד ראינו שדה קוצים גדול למדי שרוף לחלוטין ובמקומות אחרים עצים שרופים בודדים. הקפנו את הר מירון דרך ג'יש, מירון, כפר שמאי, אמירים וכו' ומשם מערבה על כביש 85. להפתעתנו, לא ראינו שום דבר שרוף בדרך (ר' תמונות). בג'יש סיפרו לנו שהיו נפילות בסביבה, כולל 3 רקטות שנפלו בתוך הישוב (אחת פגעה בבית) ללא נפגעים. מדרום למג'דל כרום ראינו כמה עצים שרופים ליד ערימת פסולת, אבל אולי לשריפה הזו אין קשר למלחמה. חזרנו דרך כביש 70 ודרך חיפה, שעל הפגיעות בה כבר סיפרו מספיק. ממג'דל כרום ועד חיפה לא שמנו לב לשום דבר יוצא דופן. ברור שבנסיעה על כבישים בין-עירוניים אי אפשר לראות הכל וצריך סיור מודרך כדי לאמוד את הנזק שנגרם לבתים. יחד עם זאת, ציפיתי ש-750,000 עצים חרוכים יהיו קצת יותר גלויים לעין, לפחות באזור הרי נפתלי שם דווח על שריפת 75% מהיערות. אני שמח לבשר שלא ראיתי ולו אחוז אחד מהנזק שדווח בתקשורת. אם מראה עיניי אינו מטעה לחלוטין, יעברו הרבה פחות מ-60 שנה עד שהצפון ישתקם. וכל מי שבנה על חופשה באזור הר מירון, יכול להיות בטוח שהנוף לא השתנה.
אגב, יש ראות מצוינת באזור חיפה, כנראה בזכות השבתת המפעלים הפטרו-כימיים. מעניין איך זה ישפיע על תוחלת החיים המקומית.
|
|