|
||||
|
||||
"Robert Austin, in his book Measuring and Managing Performance in Organizations, says there are two phases when you introduce new performance metrics. At first, you actually get what you wanted, because nobody has figured out how to cheat. In the second phase, you actually get something worse, as everyone figures out the trick to maximizing the thing that you’re measuring, even at the cost of ruining the company. (Joel on Software - http://www.joelonsoftware.com/items/2006/08/09.html - שווה לקרוא את מלוא הטקסט)
Worse, Econ 101 managers think that they can somehow avoid this situation just by tweaking the metrics. Dr. Austin’s conclusion is that you just can’t. It never works. No matter how much you try to adjust the metrics to reflect what you think you want, it always backfires." |
|
||||
|
||||
נשוב לסקוט אדאמס יבדל"א. בהמשך דבריו הוא מספר את סיפורה האמיתי של חברה שהחליטה לתגמל את עובדיה. כל מי שמצא בג בתוכנה זכה ב- 5$, וכך גם מי שתיקן אותו. תוך זמן קצר בוטלה תוכנית התמריצים, עקב שוק שחור של בגים יזומים ששגשג בחברה. |
|
||||
|
||||
אתה רוצה מלחמת בלוגרים? כן, זה בדיוק מה שג'ואל אומר, ומה שכל ביולוג מתחיל היה מסביר לך: אם אתה יוצר נישה אקולוגית, מישהו ימלא אותה. אם חיה אחת בילתה מיליוני שנים בהנחלת התודעה שצהוב זה מסוכן בעיני הטורפים הפוטנציאלים שלה, על-ידי פיתוח רעלים מחוכמים, אזי עד מהרה תצוץ החיה שתגלה שלהיות צהוב זה מאוד קל ומאוד יעיל, ולא צריך להתעסק עם כל העסק המלוכלך הזה של רעלים. וכשאתה מתעסק בבני אדם, שיכולים לפתח יכולות כאלו בטווח של שבועות ולא בטווחים של עשרות אלפי שנים, זה הופך להרבה יותר בעייתי. |
|
||||
|
||||
וראה סיומה של תגובה 401204 |
|
||||
|
||||
אני (א) לא מסכים, ו(ב) לא מבין איך זה קשור. |
|
||||
|
||||
אני (א) מתעקש ו(ב) הבאתי את זה כתגובה (מבודחת) להצעה למלחמת הבלוגים ש (ג) איני מבין למה *היא* קשורה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |