|
||||
|
||||
א. מדובר לא ברטוריקה "היסטורית", "עמוקה", "ראשונית", ברסלבית או מה שלא יהיה, לא בתפילות ולא בטיח. מדובר באנשים שמשפחותיהם היו כאן ב*פועל* כאשר משפחתך היתה בצפון אפריקה ומשפחתי היתה במרכז אירופה. את מרבה במילים, ובסך הכל אינך אלא מנפחת את מה שאני אמרתי בקיצור ומאשרת באריכות רבה את מה ששיערתי לגבי אורח מחשבתך - אלה יצירי אנוש נשגבים ועמוקים ולעומתם אלה, אצלם זה רק עניין כלכלי. ב. מדוע הקשר בן עשר-עשרים השנים אל רצועת עזה הוא עמוק מן הקשר אל שטחי ארץ ישראל שבתחומי מדינת ישראל? אשמח לתשובה עניינית, אם אפשר. תודה. |
|
||||
|
||||
א. "אלה יצירי אנוש נשגבים ועמוקים ולעומתם אלה, אצלם זה רק עניין כלכלי" לאורך שנים רבות, המגורים בארצות גלותם היו ליהודים רק עניין כלכלי. ברגע שהיתה להם אופציה להשיג יותר במקום אחר (או היה איום על חייהם..) הם עברו ממקומם. לפי הפרשנות שלך את דברי, מסתבר שאני חושבת שהיהודים הללו הם יצורים נחותים לעומת נשגבותם ועומקם של הפולנים/רוסים/צרפתים שהיו קשורים לאדמתם באופן ראשוני ולא עזבו אותה. זו כמובן שטות מוחלטת. אנשים קשורים באופן ראשוני למולדתם, ובאופן תועלתני למקומות אחרים- לא משנה כמה דורות הם חיים שם. היהודים חיו בפולניה ובתוניסיה יותר מאלף שנים וגרו בבתים שאבות אבות אבותיהם בנו, ובכל זאת הרגישו זרים במקומות אלו, ועזבו את הבתים הללו כדי להגיע לארץ ישראל (לפחות כך היה בתוניסיה. בפולין לא ממש נתנו להם הזדמנות). ארץ ישראל אינה מולדתם של הערבים מבחינה לאומית, גם אם הם גרים כאן עשרה דורות, כמו שתוניסיה לא היתה מולדתם של הורי, ומרכז אירופה לא היתה מולדתם של הוריך. הרגש הלאומי העז כלפי האדמה הזאת אצל הערבים התעורר רק כתגובת נגד להתקבצות היהודים כאן. זמן המגורים כאן (שאצל רבים הוא לא ארוך יותר מאצל היהודים, בגלל ההגירה המאסיבית לארץ של הערבים במאה העשרים, מסיבות כלכליות וכדו') לא הופך אדמה למולדת. א. הקשר לרצועת עזה לא עמוק יותר, או פחות, מהקשר לכל מקום אחר בארץ ישראל. אם תנסה לעקור יהודים מתל אביב כדי למסור אותה לערביי יפו, קול הזעקה שישמע יהיה באותם דציבלים. |
|
||||
|
||||
את לחלוטין טועה לגבי המניעים של יהודים בארצות השונות לאורך הגלות. רוב ההגירה היהודית נעשתה לא כדי לשפר את המצב הכלכלי אלא כדי לצאת ממצוקה קשה. כך היה עם האיטלקים, האירים וכד'. במקום בו לא היתה מצוקה נטו היהודים לפתח רגשות פטריוטיים למקום. |
|
||||
|
||||
הניתוח ההיסטורי שלך אינו נכון, וה"לאומי" אינו שייך לכאן ולא עליו שאלתי. גם היהודים לא נחשבו ללאום. שאלת מה לאומי, מהו רגש לאומי, מהו לאום ואיך הוא נוצר - נדונה רבות ולחוקרים המעמיקים בה עדיין אין תשובה מוחלטת (אבל לך יש, כמובן. כמה טוב לאדם שעולמו הוא ברור כל כך). מעבר לתגובה זו אין בכוונתי להמשיך את הפתילון הזה ואסיים ואומר: ערפול הנושא באמצעות רוב מלל, המאפיין את תגובותייך, אינו מחפה על הבעיה המרכזית: לשיטתך, בפשטות, אלה החיים כאן - ה*חיים* כאן, בלי שום בלבולי ביצים - המקום הזה אינו שייך להם, ואילו אלה שחלמו על המקום הזה מרחוק - המקום הוא שלהם. צר לי, גם לו יכולתי להתעלם מן האטימות המופלאה מהבין, מחוסר האנושיות ומזדון הלב שבגישה זו - ה*הגיון* שבה אינו מתקבל על דעתי. אנחנו כאן שניים, זו עובדה, אלו שחיו כאן ואלו שחלמו לחיות כאן, וככל הנראה נצטרך להמשיך כך, אלה ואלה. |
|
||||
|
||||
איך שניים? אנחנו כמה מיליונים. (אי אפשר לאחוז את המקל בשני קצותיו באותה תגובה). |
|
||||
|
||||
הפחתת מה בצדקנות ובזעם הקדוש היו אולי עוזרים לפזר את הערפל מהמלל שלי:) לפי הגישה שלך אני מבינה שהתנגדת חריפות להתנתקות. כי אם עצם החיים במקום כלשהו מקנים זכות עליו, זה וודאי נכון גם לגבי אנשים שחיים שלושים שנה במקום שהם לא גזלו מאיש, וכבר מגדלים שם את נכדיהם- בטוח שחשבת שגם שם אפשר לחיות ביחד, וצריכים להמשיך כך, אלה ואלה..... |
|
||||
|
||||
מדובר בצאצאי פולשים, כובשים, ומשמידי עמים. |
|
||||
|
||||
עם ישראל פלש, כבש והשמיד הרבה לפניהם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מהתנ''ך. |
|
||||
|
||||
אם אתה מתבסס על התנ''ך כראיה לטענתך לגבי יציאת מצרים, אני יכול להתבסס עליו כראיה להבטחה האלוהית על הארץ לישראל. |
|
||||
|
||||
ואם הוא היה עונה "מספרי הברית" (כולל החדשה)? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אתה משוה בין עם עבדים שברח מאדוניו וחיפש נחלה בטוחה לשבת בה, לבין עם של רוצחים ובוזזים אשר פלש ממולדתו לרחבי המזרח התיכון, והשמיד בפרץ של אימפריאליזם איסלמו-פשיסטי, עשרות תרבויות שחיו כאן ולא עשו לו שום רע. |
|
||||
|
||||
עשרות תרבויות? איזה עשרות? |
|
||||
|
||||
אשמח לדעת, ובהרחבה, על מה אתה מדבר. ברשותך, אבקש גם תיאור סיפורי-כרונולוגי של הנראטיב ההיסטורי שאתה מתאר, וגם, במידת האפשר, את המקורות עליהם אתה מסתמך. אני נרגש ומשתוקק ללמוד מדבריך. |
|
||||
|
||||
ואינו ראוי לתשובה. אך בכל זאת, ניתן לך ליהנות מהספק. תשאל את וואפה סולטן |
|
||||
|
||||
איזה כיף. נותנים לי להינות מהספק. קראתי את הקישור שנתת. הוא לא ממש קשור למה ששאלתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |