בתשובה לסמיילי, 02/08/06 9:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אולי הייתי מוכן להכנס לדיון על ההשפעות ארוכות הטווח של אובדן הביטחון העצמי והאמונה בעתיד בקנ"מ לאומי. אבל לפי תשובותיך, אני מבין שאין ביננו הסכמה אפילו על כך שזה באמת מה שקרה. בכל אופן אני לא פוסל את תשובותיך על הסף ועל חלקן אני עדיין צריך לחשוב. אולי תוכל להבהיר לי מהי האירוניה ההיסטורית של הקישור שהבאת. אני פשוט רואה שם את היפוכו של מה שכתבתי בתגובתי המקורית. (כבר מזמן אני חושד שחוש ההומור/האירוניה שלי אינו עונה על הסטנדרטים של האייל). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נחיה גם בלי ההסכמה. באירוניה היסטורית התכוונתי לחלק האחרון, "טרנד השיבה": "קשה עדיין להעריך איזה משקל יינתן לו (ל"טרנד השיבה", ס.) בקרב המפונים, השקועים עד צוואר בבעיות קיום, פרנסה, מגורים ובריאות, אבל אי אפשר להתעלם ממנו. העובדה, שלפחות פורמלית "ספר הכיסופים" - ספר התורה שנכתב בשנה החולפת ושעל הפרוכת שלו נרקמו שמות יישובי גוש קטיף וצפון השומרון - הופקד אתמול רק "זמנית" בכותל המערבי, עד "השיבה", מייצגת את הלוך הרוח הזה. המבוגרים זהירים מעט יותר, ונדמים לעתים כמי שהאמירה "עוד נחזור לגוש קטיף" נועדה להוציאם ידי חובת הנאמנות אל "הבית האמיתי". הנוער, שנולד בגוש קטיף, ושלא הכיר קודם לכן בית אחר, מדבר על כך הרבה יותר ברצינות. די להביט בתחרות החיבורים והשירים שיזם אתר האינטרנט "קטיף-נט" בקרב בני הנוער, כדי להבין עד כמה חזקה הכמיהה בקרבו לחזור אל הגוש." פשוט להחליף את המפונים בפליטים (וכל שאר ההחלפות הרלוונטיות) ויש לנו כתבה מ-48 (על תכליל מההומור המפוקפק שלי לסטנדרטים הגבוהים של האייל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את האירוניה שראית בצדק, ראיתי כבר בהתבטאויות הפליטיות של מפוני גוש קטיף עוד לפני הפינוי. שייזמו הידברות ביניהם לבין הפליטים שישבו קרוב אליהם; אולי פליטי גוש קטיף יגיעו להסכם עם פליטי ג'יבליה; פליטי ג'יבליה יחזרו לבתיהם מלפני 48 ופליטי קטיף ייתישבו במקומם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |