בתשובה לטל כהן, 01/08/06 21:40
בלי ניקוד DBR זה דבר 400517
ההצעה להוסיף שתי אותיות ל -A ול-E יצאה ב- 1962 מוועדה שהקימה האקדמיה ללשון העברית, אבל כאשר הביאה הוועדה את מסקנותיה למליאת האקדמיה היו תגובות של התפלצות. חבר האקדמיה ברוך קרוא אמר "לא היו ימים קשים מאלה לישראל מאז שריפת התלמוד", וחבר האקדמיה אורי צבי גרינברג שלח מברק וכתב בו כי על ידי עצם העלאת הצעה כזאת פסלה האקדמיה את עצמה מכל עיסוק בשפה העברית.

לעומת זאת יש תיקון פשוט וקל שניתן לעשותו בכתב שלנו, והוא להפריד את אותיות השימוש הזעירות מגוף המילה שאחרי מילת השימוש. הרעיון הזה הוגשם לפני כתשעים שנה, והייתה הוצאת ספרים "הספר" שאני זוכר ספר אחד שלה שהיה מודפס כך, הוא נקרא "שרלוק הולמס", ועלילתו הייתה על אדם שנפל בידי המורמונים בעת הגירתם ליוטה ופרשת נישואיו, בריחתו מהם ולבסוף הרצח שהוא רצח את אחד המנהיגים.

ההפרדה נעשתה בהוצאה זו על ידי גרש קטן, כגון ה'הפרדה ה'מנהיגים ש'נפל וכיוצא באלה. (נראה לי שיותר נכון להפריד על ידי מקף מחבר, המצין שמה שכתוב משני הצדדים מחובר זה לזה.)

לפני שנים אחדות כתבתי מכתב רשמי לנשיא האקדמיה והיצעתי בו את הרעיון הזה כהחלטה לאקדמיה - להמליץ לפני הכותבים ובמיוחד העיתונים להפריד את מילות השימוש האלה. זו אינה מהפכה, זה אינו מקלקל (כמעט) את הצורה הרגילה של המילה העברי. לא זכיתי לשום תשובה.

הרעיון שהעלית, אף שהוא כאילו פותר את החסרון מס' 1, איננו פותר הכול. שאלת סימון המכפל נותרת בעינה, וכן ארבע האותיות כפולות המשמעות א ה ו י.
אבל בעיקר - הוספת שתי אותיות נפוצות כאלה אל המילה העברית הכתובה עלולה ליצור תמונה חדשה ושונה מאוד מתמונת המילה הקיימת. למשל כAתAבתי הוסAפAת הAפרAדAה לAמEלEך הAרEצAח.
זו סכנה ממשית: מי שיתרגל לתמונה חדשה זו של המילה לא יהיה מסוגל לחזור ולקרוא את המילים המוכרות לנו בכתב "הישן", כלומר בלי סימני A ו-E.

לעומת זאת, כתיבה בעת הצורך באותיות לטיניות (למשל בשלטי הדרכים) איננה מונעת ולא מפריעה למצב הקיים. אין זה יוצא דופן שכותבים אותה שפה לפעמים בכתב כזה ולפעמים באחר. לא רק היפנית יודעת שימוש כזה.
בלי ניקוד DBR זה דבר 400521
""לא היו ימים קשים מאלה לישראל מאז שריפת התלמוד".
למה תמיד מסתירים ממני הכל?
בלי ניקוד DBR זה דבר 400538
נדמה שאם הצעה זו העלתה התגדות כה עזה, להחלפה של האלפבית כולו אין שום סיכוי...

אישית, אני חושב שהתמונה החדשה לא תפריע כל-כך לקרוא טקסטים ישנים; קצת כמו שניתן לקרוא עם או בלי ניקוד.

לגבי הפרדת אותיות השימוש, לא ברור לי היתרון בכך, למעט לצורך פענוח ממוחשב של טקסטים. אבל אם אותו ספר ("חקירה בשני" על-פי תיאור העלילה) הודפס לפני תשעים שנה, ברור שהמטרה היתה אחרת – ולא ברור לי מה היא.
בלי ניקוד DBR זה דבר 400550
לי דוקא הספר נשמע כמו ''עמק הפחד''.
בלי ניקוד DBR זה דבר 400559
אאל"ט, "עמק הפחד" עוסק ב-Molly Maguires ולא במורמונים.
בלי ניקוד DBR זה דבר 400566
אתה צודק.
לי זה נשמע דווקא כמו 401959
"תעלומת האנשים הרוקדים" או משהו בדומה לכך.

אבל זה רק תרגיל ברענון זכרון ישן. מן הסתם אפשר לגלות את התשובה בחיפוש מהיר (מי צריך נוירונים כשיש Google ? ).
לי זה נשמע דווקא כמו 402585
''חקירה בשני''. בוודאות.
התאמת העברית לאותיות ניקוד 400762
למעשה התאמת הכתב העברי לכתיבה עם אותיות נעשתה כבר בעבר עבור היידיש. אמנם ההתאמה עבור היידיש איננה מתאימה בהכרח לכתיבת עברית, אבל הרעיון של הצמדות לסימנים המוכרים יכול בהחלט להקל על כתיבת עברית.

אם כבר מדברים על הוספת סימנים הכרחיים ועל בעיית הכפילות של אותיות אהו"י פעם כעיצורים ופעם כתנועות, הרי שדרך טבעית היא להגדיר את הסימנים הבאים למשל (גם דומה לרעיון הסימנים הדיאקריטים):

א = עיצור glottal-stop תמיד
ו = עיצור v תמיד
י = עיצור y/j תמיד

אַ = תנועת a
אֶ = תנועת e
וֹ = תנועת o
וּ = תנועת u
יִ = תנועת i

בשיטה כזו אין צורך בהכפלות וו, יי. דו־תנועה מורכבת מצירוף פשוט של התנועות הנ"ל.

ואם רוצים לשמר בכתיבה אם־קריאה הסטורית (שאינה נשמעת) ניתן להגדיר גם את הסימנים אֿ, הֿ (ללא תנועה) וגם אֹ, הַ, הֶ למשל.
התאמת העברית לאותיות ניקוד 400785
אם משתמשים ב-אַ, אֶ וכו', אפשר פשוט להשאר עם כתב מנוקד. הועלו גם הצעות לפישוט מערכת הניקוד.
התאמת העברית לאותיות ניקוד 400861
ניִדמהֶ ליִ שאֶמהַ שאֶראַז מאַציִאַע הוּא האַרבהֶ יוֹתאֶר קיִצוֹניִ מיִסתאַם "פיִשוּט מאַעאַראֶכאֶת האַניִקוּד".
התאמת העברית לאותיות ניקוד 400864
ברור; לכן אמרתי "אפשר פשוט", כלומר יש אלטרנטיבה פשוטה יותר (והיא להשאר עם ניקוד רגיל, כשצריך).
התאמת העברית לאותיות ניקוד 400945
כדאי להבהיר שהבאתי כאן דוגמה לדיון טכני לגבי אותיות ניקוד. אישית אינני משוכנע בנחיצות של שינוי כזה, אם כי דווקא לאור הדוגמה שכתבת זה נראה מענין.

פישוט הניקוד על־ידי ביטול הצורך בקמץ ובסגול ואולי גם ניקוד מוקל שבנוסף אינו מבדיל בין תנועה קצרה וארוכה (נראה פתרון פשוט יותר. למעשה אם נבחר להשתמש בצורת התנועות הארוכות בלבד (אִי, אוֹ, אוּ) יתקבל טקסט דומה מבחינת סימנים לדוגמה הטכנית שהצגתי, למעט תוספת ה-א. הקטע שהצגת:

ניִדמהֶ ליִ שאֶמהַ שאֶראַז מאַציִאַע הוּא האַרבהֶ יוֹתאֶר קיִצוֹניִ מיִסתאַם "פיִשוּט מאַעאַראֶכאֶת האַניִקוּד"

לעומת ניקוד מוקל המתבסס על צורת תנועות ארוכות:

נִידמֵה לִי שֵמִה שֵרַז מַצִיעַ הוּא הַרבֵה יוֹתֵר קִיצוֹנִי מִיסתַם "פִּישׁוּט מַעַרֵכֵת הַנִיקוּד"
האם זה נכון? 401543
שהאקדמיה התירה שימוש בזכר ונקבה במספרים שניים במקום שתים וכו'?

האם זה לא נכון: שבמקום לקחת עורך טכני לכתוב שלטים שמבין אנגלית , לקחו את יוסקה מהמשק שעבד פעם עם המתנדבים ובטח יודע קצת אנגלית?
האם זה נכון? 401544
לא: http://hebrew-academy.huji.ac.il/question3.html
תודה רבה 401591
ומה בקשר לחלק השני?
תודה רבה 401607
חובת ההוכחה היא עליך. בהערת אגב אציין שאני לא נוהג להתרשם במיוחד מציניות.
גם יוסקה מהמשק לא מתרשם 401690
i speak english very gutte ask hana fron ein harod!
yoske gutman

makqabim = מכבים

nice hey?
האם זה נכון? 401644
אני שוב שואלת: איך מחפשים באתר האקדמיה את הביטויים הרלוונטיים?
האם זה נכון? 401783
ככל שידוע לי, כל השלטים של החברה הלאומית לדרכים (מע"צ) כתובים לפי כללי התעתיק של האקדמיה, שאותם אפשר לראות כאן:
(למעט השמטת הקוים מתחת ל-H ו-Z שמציינות ח' ו-צ' בהתאמה).

אם ראית שלט (של מע"צ) שאינו כתוב לפי הכללים האלה, אשמח אם תספר לי.

לגבי שלטים של עיריות, מועצות, וגופים פרטיים, המצב אכן עגום.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים