 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתמול נטענו ע"י הפרשנים בכלי התקשורת שני דברים מעניינים: א. שהיה זה מאד בלתי צפוי מצד ארה"ב להעביר את מסריה התקיפים בנושא היציאה משטחי A באמצעות הדוברים וכלי התקשורת, שכן הרבה יותר מקובל להעביר מסרים ממין אלה בצינורות דיפלומטיים שמטבעם הם הרבה יותר דיסקרטיים. ב. שלאחר הדרישה במפגיע שנעשתה בצורה כה פומבית ומתוקשרת, לא יהיה זה נכון טקטית להסיג כוחות של צה"ל משטחי A באופן מיידי, שכן הדבר יציג את ממשלת ישראל כחבורה של מריונטות שפועלת לפי תכתיבים של ארה"ב. ואני שואל: מה, האמריקאים לא יודעים את זה? הם לא יודעים שכשהם מצווים על ראש ממשלת ישראל להסיג את כוחותיו באמצעות הדוברים הרשמיים הם הופכים למעשה את הדרישה ל"בקשה שאי אפשר לציית לה"? בהנחה שכללי המשחק ידועים להם היטב, המסקנה המתבקשת היא שארה"ב מעוניינת משום מה להשאיר את צה"ל בשטחי A לפחות עוד כמה ימים, ולכן נקט הממשל בטקטיקת הפוך-על-הפוך שתבטיח מעל לכל ספק שכך אמנם יקרה. ממשלת ישראל מצידה מוצגת כלפי חוץ כגוף אחראי שעומד על שלו ולא מתפשר על בטחון האזרחים הישראלים (למרות שגורמים צבאיים טענו שמבית-לחם למשל אפשר היה לצאת כבר אתמול בלי שהדבר יגרום שום סיכון בטחוני), בעוד שבפועל היא פועלת בדיוק לפי התכתיב (הסמוי) של ארה"ב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שלארה''ב כל כך משנה אם חיילי צהל יושבים בבית לחם יום יותר או פחות. אם כבר, המטרה היא להשפיע על יחסי ישראל ארה''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא כתבתי שלארה"ב משנה אם חיילי צה"ל יושבים בבית-לחם יום יותר או פחות. בית-לחם הוזכרה כמקום שבו גם צה"ל בעצמו טוען שאין יותר סיבה להשאיר בו כוחות, אבל הם בכל זאת עדיין שם מה שמחזק את הטענה שההישארות בשטחי A איננה בהכרח משיקולי בטחון. מה שכן כתבתי הוא שהמסקנה המתבקשת, עד שמישהו יציג מסקנה הגיונית אחרת, היא שארה"ב דווקא מעוניינת שצה"ל לא ייסוג משטחי A בינתיים. הסיבה לכך יכולה להיות רצון של ארה"ב ללחוץ על ערפאת. לפני כמה דקות קראתי במקום כלשהו שגם ערפאת קיבל מארה"ב דרישה חד משמעית לפעול להפסקת האלימות, רק שזה נעשה באופן הרבה פחות פומבי ובומבסטי מהדרישות שלהם מישראל כך שאולי הם באמת מתכוונים לזה. מי יודע. ב. לא הבנתי את טענתך הנגדית. מי רוצה "להשפיע על יחסי ישראל-ארה"ב" ובאיזה אופן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שערן בטח היה כותב שאין כזה דבר ארה"ב מעוניינת משום שבפוליטיקה הפנימית שם יש גורמים בעלי אינטרסים מנוגדים אבל כיוון שאני לא בקיא בפוליטיקה הפנימית אני אשתמש גם כן בביטוי הזה כאני מתכוון לאותו גורם בפוליטיקה האמריקאית שעומד מאחורי הדרישה הזו. מה שניסיתי להגיד זה שהאינטרס האמריקאי הוא לא שהות של צהל בשטחי A אלא המשבר שנוצר בעקבות השהות הזאת (מול הדרישה האמריקאית להפסיק אותה). יצירת המשבר יכולה להחליש את הקולות ברחוב הערבי שטוענים שפעילות ארה"ב באפגניסטאן היא "שליחות של הציוניים" ואולי גם לענות לרוב האמרקאי שטען שמתקפת הטרור היא תוצאה של התמיכה בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האין אפשרות ליצור מודל טוב הרואה בקולקטיבים כגון מדינות גופים הומוגניים בעלי תכונות כלליות, כדרך המכניקה הסטטיסטית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה הזו הועלתה בדיון הקרעפלך שמתקיים באתר במקביל (תת דיון בנושא הכללות ושימושן במדעי החברה). כשמדובר בחברה (במקרה האמריקאי מדובר בכמה מאות מליונים) אכן יש שימוש במודלים סטטיסטיים בתחומים במדעי החברה כמו כלכלה (למרות שהם הרבה פחות יעילים מאילו של המכניקה הסטטיסטית וחבל שכך). אבל התגובה שלי לא עוסקת בניתוח החברה האמריקאית אלא בניתוח הממשל האמריקאי. הממשל אינו גוף מונוליטי ויש בו מספר קטן יחסית (קטן מידי למודלים סטטיסטיים) של זרמים שפועלים למען אינטרסים שונים. ולכן הקביעה שהממשל האמריקאי מחזיק באינטרס מסויים היא לרוב לא נכונה, לא מדובר בממשל אלא בחלק ממנו שסביר שחלק אחר שלו מחזיק באינטרס אחר או הפוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנתרופולוג אחד התארח אצל בדואי. תוך כדי שתיית הקפה המסורתית נשמעה מבחוץ נגינת פעמון. שאל האנתרופולוג: מה זה ? יש כאן כנסיה בסביבה ? ענה הבדואי: אין כאן כנסיה. גם לא מסגד, אף לא בית כנסת. פשוט מאד. החמור שלי דש עכשיו את תבואתי. שמתי פעמון לצוארו כדי שאוכל לשלוט מרחוק בנעשה. אני יושב לי כאן בנחת, וכאשר אני שומע שנגינת הפעמון נפסקת אני יודע שהעצל חדל לעבוד. אז אני יוצא וכבר יודע מה לעשות. והחמור למד להבין שכדאי לעבוד. אמר האנתרופולוג: אבל הוא יכול לסדר אותך. הוא יכול לעמוד ולנדנד את צוארו. וכך גם לא יבצע את המלאכה וגם יטעה אותך לחשוב שהעבודה מתבצעת. ענה הבדואי: בחייך. הוא לא אנתרופולוג. הוא חמור. מאיפה שידע דברים כאלה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה אמרת, יש נטיה אצל רבים וטובים להאמין ששם למעלה בחלונות הממשל, או הממשלה, יושבים ''אנטרפולוגים'', אם נמשיך את המשל. אך למעשה ברוב המקרים יושבים שם ''חמורים''. אנשים כמוני וכמוך, לא חכמים יותר, אולי רק ייצריים יותר ותאבי שלטון וכוח. הבה לא נשכח, אותו ממשל אמריקאי, הוא הוא שאיפשר את הקלות בלתי נסבלת לבצע את חטיפת המטוסים המתנגשים בתאומים. והממשלה הישראלית וכוחות הבטחון המהוללים שלה הם שאפשרו לצמרת השלטון וצה''ל להתגורר חשופים ונטולי כל הגנה יום אחר יום בבית מלון פתוח וגלוי בו רוב העובדים והספקים הם ערבים. שררה, אינה ערובה לתבונה, לכן אין טעם לחפש ''תבונה נסתרת'' במהלכים הנראים מוטעים, ברוב המקרים הם אכן מוטעים. ארה''ב נבוכה עתה, יורה לכיוון אחד, מפגיזה לכיוון אחר, יוצרת ידידויות מוזרות עם אויביה וזונחת את ידידיה. והבה לא נשכח, גם ארה''ב וגם ישראל נפגעות בעיקר מנשק שהן עצמן מסרו לידי מבקשי נפשן. היתרון העיקרי של ארה''ב בעולמנו הוא העובדה שלא נתנה דריסת רגל בארצה לקומוניזם ולבירוקרטיה הכבדה, ולא התעללה ביהודים, ולכן הגיעה לעוצמה כלכלית כפי שרק עולם חופשי ופתוח מסוגל לעשות. כוח כלכלי ומדעי אכן יש שם ובשפע, את לא תבונה ולא תחכום, לא מוסר ולא תרבות. - מקדונלד וקולה, וזהו בערך |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |