בתשובה לeasy, 27/07/06 21:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהתחלה חשבתי כמוך, אחר כך התשנעתי מתשע נשמות. אבל גם בכיוון שלך, הייתי בוחר ניסוח פחות תועלתני וללא טון קונספירטיבי: לאו דווקא שפיקוד העורף דואג ללחץ על הממשלה (ומה, אם אלוף הפיקוד תומך בהסלמה בלבנון אז הוא ישנה את ההוראה?), אלא הוא שותף לרגש האנושי האולי לא רציונלי (ואולי כן? זה מזמין בדיקה כהנמן-טברסקית, ואולי פרשנות שכ"גית), לפיו אירוע שבו נהרגים עשרים הוא יותר חמור מעשרים אירועים שבכל אחד מהם נהרג אחד. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מול זה (ובהתייחס לפרמטר האושר המוכר ממחקרי כהנט''ב), אפשר לשאול האם טקס סיום המשותף למאה סטודנטים מרגש וחגיגי יותר מסיום חוק לימודיו של סטודנט אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שדב אנשלוביץ כבר טוען הרבה זמן שהערבים מנסים להקיז את דמנו תוך מאמץ שלא להגדיש את הסאה פן יעור את הפיל משכרונו. מהבחינה הזאת, אני חושד שיש להם שיתוף פעולה מצד צה''ל שמעוניין (או ביתר פרוט, הרמטכ''ל ולפחות רוב קציני המטכ''ל, ביניהם אלוף פיקוד העורף מעוניינים) בהמשך הירי של חיזבאללה על ישראל כדי שיוכלו להמשיך לפעול בלבנון, אבל בלי שיגרם אסון נורא (למשל עשרות הרוגים במטח אחד) שיגרום לממשלה להכריח אותם לפעול באופן אחר שאינם רוצים בו. זה נכון גם לירי הקסאמים בדרום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה היום אנו רואים דוגמה לכך ש-"אירוע שבו נהרגים עשרים הוא יותר חמור מעשרים אירועים שבכל אחד מהם נהרג אחד": עד היום נהרגו בלבנון כשש מאות איש, כמחציתם לפחות, כנראה, אזרחים, ולא נרשמה התרגשות רבה בעולם; היום נהרגו כחמישים עד שבעים, ואנו זוכים לגל עצום של גינויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט בכל מקרה אירוע מהסוג הראשון כבד יותר מאירוע מהסוג השני: באירועים מבודדים בד"כ למשפחה שנפגעת יש משאבים כלשהם של קשרים אנושיים שיעזרו ויתמכו בה. באירוע שבו 20 הרוגים מאותה סביבה/משפחה, נפגעת סביבה שלמה שקשה לה פי כמה לאסוף משאבים כאלה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |