בתשובה לגלעד דנבום, 22/10/01 23:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם כבר הוזכר כאן השם נבו שהוא גם שם משפחתי, אני חייב לציין שבמקרה שלי הוא נגזר מהשם רבינוביץ' בו קוצצו שלוש האותיות הראשונות, שתי האחרונות והסדר שונה. גם כאן שום קשר למקור. אבי (שהיה זה ששינה את שמו) לא רצה את השם (המתבקש) רבין אולי בשל הקונוטציה הדתית שלו. בצבא הכרתי בחור ששם משפחתו דובי. לטענתו, מקור השם הוא נייבסקי שפרושו בפולנית הוא דוב קטן. בנוסף, הוא ציין, שאח של אביו העדיף לשנות את שמו לנבו בגלל הצליל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבין נשמע קשור, לפחות בשורש, לרבנות. יתכן, שאבי, שגדל בקיבוץ, שקידש את הסוציאליזם כתחליף לדת, לא רצה להיות מקושר עם הממסד הרבני. יתכן גם, שהשם פשוט לא מצא חן בעיניו או אולי הוא הכיר מישהו מגעיל עם השם הזה או כל סיבה אחרת. הקונוטציה הדתית זו סתם ספקולציה על סמך ההכרות ארוכת השנים שלי איתו. אולי אני אשאל אותו בהזדמנות למה הוא לא בחר בשם רבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדי פעם אני נתקל בשאלה מדוע לא אחליף את שם משפחתי. המהדרין מצביעין על "גלותיותו" של השם הזה, ויש אף הרומזים שהוא אינו "יפה" בעיניהם. בחלקים הלא-מאד-קרובים של משפחתי כבר עבר השם תהפוכות: רביב, יריב, ויש גם Robbins אחד בניו-יורק. אני שמרן בתחומים רבים, אני יודע, ובכל זאת: החלפת "שם משפחה" אינה אפשרית בעיני. מה שמוחלף הוא השם השני, והתנתקות מהמשפחה. אינני יודע באם אני קשור בעץ המשפחה שלי ל-easy (איזי נבו?), או לרבינוביץ הגדול מכולם (הלא הוא שלום עליכם). לכל צאצאי תהיה שמורה האפשרות לחשוב שאולי כן. אם אחליף את שם משפחתי, יזכו לכך, אולי, שני הדורות הראשונים שלאחר ההחלפה. יש לי חבר ששם משפחתו קליין. שם המשפחה המקורי היה בן-יעקב, וסבו, שחי ברומניה, החליט להמיר את השם למשהו "פחות יהודי". בעבר הוא שקל להחליף את השם למשהו "פחות גלותי". הצעתי לו לחזור לשם בן-יעקב, אך הוא רצה משהו "יפה יותר", אם הוא כבר מחליף את שם המשפחה. זו בדיוק כוונתי להתנתקות מהמשפחה. אם שם המשפחה מוחלף מסיבות של אסתטיקה בכל שני דורות, הוא אינו שם משפחה. בהזדמנות זו יש להצביע על העוול המתמשך הכרוך בכך שרק גברים יכולים לשמור על הצורה המיוחדת הזו של קשר עם אבותיהם. שמות המשפחה של נשים אינם עוברים לצאצאיהן, אלא במקרים נדירים. חשבתי פעם על פתרון סימטרי, אך לא היה לי האומץ החלוצי ליישם אותו בעצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוכל לפרט? ואיך הדבר הזה יעבוד לאורך הדורות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 47600 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו מצאצאי העתידיים ירצה להתחקות אחרי לצורך מחקר גנאולוגי שמי יעשה לו חיים קשים. לצורך חיים נוחים (למי מאיתנו שלא נושא שם משפחה טעון בהרים של היסטוריה) אני מאמין בשמות קצרים, שמות שמשדרים כמה שפחות מידע. שמות ללא שייכות אתנית, גזעית, איזורית או תקופתית. שמות שלא מצלצלים ככאלה או אחרים, שלא ניתן לסווגם. שמות שכל חברה (או לפחות רובן, או לפחות החברות החשובות לנושא השם) יכולה לקבלם כשייכים אליה ובמקרה הצורך ניתן יהיה להוסיף חלק מתאים לתבנית הגנארית ולהפילו ללא יסוריי מצפון מיותרים כשהסתיים פרקה של אותה חברה ספציפית בהיסטוריה המשפחתית. שם אינסטנט, ערב לכל אוזן, נושא גאווה פטריוטית בליבו של כל שומע. שם ששייך לכולם והמבקרים יאמרו שלא שייך לאף אחד. שם בר המרה, שם בר תחלופה. שם כזה יכול לסייע מאוד במיוחד באורח החיים המודרני שהוא דינמי מטבעו. אתם יודעים איך זה: אנשים באים והולכים, מתיישבים ונוטשים, בקצב הרבה יותר גבוה מבעבר. גם ברמה של שמות פרטיים זאת מגמה רווחת בקרב שכבות רחבות באוכלוסייה הישראלית, ביחוד לנוכח חוסר הבטחון בעתיד המדינה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |