|
||||
|
||||
קיימות אופציות רבות, שמיושמות בהצלחה או שלא בהצלחה במדינות אחרות, להחזיק צבא גם בלי גיוס חובה - משכורות נורמליות, הטבות חברתיות וכלכליות שונות, אפשרות ללימודים גבוהים דרך צה"ל, ועוד. אבל זאת לא הנקודה. האם אתה מסכים איתי שהחייל הקרבי הממוצע מרגיש (ובצדק) כאילו שהמדינה דופקת אותו, גם אחרי "הבנות" ועדת טל? |
|
||||
|
||||
מכיוון שהשירות בקרבי כיום הוא לא מובן מאליו כי המודל החברתי הוא החנון מממר"ם ולא הפיטר מגולני - זה גורם להרגשה של חיילים קרביים (פה ושם) שהם פראיירים של המדינה. אבל מה זה קשור לדיון? צבא מקצועי שמשלם משכורות וכדו' לא יוכל למשוך אליו את הטובים (ולא רק לקרבי אלא גם למחשבים למשל) ולכן כל עוד אנו חיים על חרבנו צריך לתת לצבא זכות בחירה ראשון - כלומר שירות חובה. עם כל הכבוד לארצות שמפעילות מודל אחר, הצבא אצלם אינו חיוני כמו אצלנו. ולא הזכרנו את המילואים. |
|
||||
|
||||
גם אני מרגיש פראייר, וסביר להניח שגם אתה, הקורא התמים, שראה שיש תגובות חדשות ומצא רק את זו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |