בתשובה להאייל האלמוני, 24/07/06 0:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כי כאשר אישה מתיימרת לייצג אותי (ארבע האימהות לעניין זה בהחלט מנפנפות באימהותן כגורם מכריע) הייתי שמחה אם א. היא היתה נושמת בין המשפטים, ב. היא לא היתה נראית כמי שהולכת כל שניה לחטוף התמוטטות עצבים, ג. היא היתה גם חושבת על מה שהיא אומרת ולא רק מנפנפת בסיסמאות ריקות (''צריך לדבר''). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם את מתביישת שאת ישראלית בכל פעם שאת רואה נציגי מדינה מדברים בעלגות/כוחנות/היסטריה/טמטום וכדו'? או שלא יצא לך לראות מחזות כאלה? ומדוע הטענה שצריך לדבר היא סיסמא ריקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כן. 2. כי לא היתה שום הצעה פרקטית בדברים שלה, חוץ מנפנוף ידיים וטענה ש"צריך לדבר" וש"צריך לשנות את נקודת ההסתכלות". וההברקה הכי גדולה: צריך להזמין לאולפן מרואיינים אחרים, שיוכלו לדבר על לדבר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |