|
תפיסת המציאות של החיזבללה, של הגרעין הקשה של תומכיהם ושל המעגל הרך של אובדים ובעלי עניין, שונה מאד מזו הישראלית. הם רואים עצמם כגוך הצבאי היחידי שהצליח להתמודד בהצלחה עם צה"ל ולנצח אותו. יותר מזה, לתפיסתם הם הגוף היחידי שהצליח להגיע לשיוויון ברמת הנפגעים, דבר שאף צבא ערבי לא הצליח לעשות אף פעם. בנוסף, בניגוד לאש"פ שהיה נטע זר ומנוכר בלבנון שהתעמר והשתלט על חיי דרום לבנונים בניגוד לרצונם, החיזבללה הם לבנונים ורואים עצמם, ומתקבלים על ידי חלקים מהציבור הלבנוני כבשר מבשרם, וכמייצגים באוםן מסוים אינטרסים, מאוויים ורגשות קולקטיביים.
ישראל נמצאת עכשיו בקוראל לבנוני לא פשוט. כל סיום של פעולות האיבה שישאיר את החיזבללה על מכונו (שלא לדבר על החזרתו של החייל החטוף), יחזק את הראיה הנ"ל, ויוביל להחלשת העמדה הישראלית. בנוסף, ארה"ב שמשכה את ידה מהסכסוך הפלסטיני-ישראלי מאז עליית ממשל בוש לשלטון בשנת ְְְְְְֳֳֳ2000 איבדה כל יכולת ממשית לשמש במתווך, משום שאין לה ערוצי תיקשורת ישירה לא עם סוריה, לא עם אירן וכמובן לא עם החיזבללה. מכייון שהנשיא לא התערב עד כה בצורה ישירה, כוח ההשפעה האמריקאי (או מה שנשאר ממנו) הולך ונישחק. יוצא מזה שקיימת אפשרות שהפסקת אש מיידית תשחוק גם את מעמדה של ארה"ב (שממשלה הנוכחי העדיף את דרך העימות הכוחני, אך לא הכין אלטרנטיביה דיפלומטית או בין-אישית למיקרה שהכוח יתקל בקיר המציאות). בדיון עם הנרי קיסינג'ר וזבגנייב בז'ז'ינסקי ששמעתי הסכימו שניהם שמזכירת המדינה רייס חייבת להתערב אך בתנאי שהתערבותה אכן תוביל להישג משמעותי. התערבות ומאמץ שלא יוביל לתוצאות יגרום להתדרדרות ושחיקה נוספת במעמד, דבר שיקרין כמובן גם על מצבה העגום של המדיניות (או חוסרה) האמריקאית בעירק. אולם, כדי להבטיח הישג לרייסף יש צוך בעבודת מטה והכנה דיפלומטית שקטה בשטח, אך כאמור, לא ברור אם אכן יש לארה"ב ערוצי תקשורת מספיקים עבור זה.
לכן, השגריר האמריקאי באו"ם בולטון מנסה להרוויח זמן עבור ישראל (זה אותו בולטון שטען שאף אחד לא ירגיש כלום אם מישהו יפוצץ 10 קומות מבנייםן האו"ם), ואת הזמן הזה ישראל צריכה לנצל בצורה המירבית ביותר. אולם ניצול מירבי אומר הגברת הסיכון שצה"ל והאוכלוסיה האזרחית בצפון לוקחת על עצמה, שלא לדבר על המחיר הכבד שמשלמת האוכלוסיה הלבנונית , דבר שגם אותו ישראל חייבת לקחת בחשבון. אף אחד לא הבטיח גן של שושנים.
|
|