|
||||
|
||||
כשאתה רואה אטום פלוטוניום מתפרק, האם אתה שואל אותו "מדוע בנקודת הזמן המסוימת הזו?" (או, במילים אחרות, יש דברים שיקרו, במוקדם ובמאוחר. העיתוי המדוייק שלהם הוא בעיקר עניין של מקריות) |
|
||||
|
||||
ההנחה שפלוטוניום מתפרק ללא סיבה, למרות שהיא בעלת תוקף מדעי, היא לא בהכרח אמת מוחלטת. ישנן תאוריות של משתנים חבויים (אם כי שללו משתנים חבויים לוקליים), יכול להיות שפלוטוניום מתפרק מסיבה מוגדרת מאוד, אחת שלא ידועה לנו, כך שאם מסתכלים על כמות גדולה מספיק של חומר היא נראית כמו התפלגות פואסון. |
|
||||
|
||||
כשאתה רואה אטום פלוטוניום, אתה יודע שהסיכוי שהוא יתפרק תוך 4 פעמים זמן מחצית החיים שלו הוא בערך 95%. |
|
||||
|
||||
הפעם האחרונה שבה ראיתי תשובה כל כך לא קשורה למה שמי שאתה מגיב לו ניסה לומר, שנראה שכל מטרתה היא לפאר את ידענותו של כותבה, הייתה כשקראתי אחת מההודעות שלי. |
|
||||
|
||||
דווקא רציתי להשוויץ ביכולת החישוב שלי. אילו הייתי רוצה להשוויץ בידע שלי, הייתי כותב את הזמן האמיתי. כשאתה רואה אטום פלוטוניום 241, אתה יודע שהסיכוי שהוא יתפרק תוך 60 שנה הוא בערך 95%. ולעומת זאת, בפלוטוניום 230 זה יקח פחות מ שבע וחצי דקות. |
|
||||
|
||||
בגלל זה אני לא קורא את ההודעות שלך. אני קורא לך לעשות כמוני. |
|
||||
|
||||
זה לא היה מספיק מצחיק בכדי שיהיה ברור שזה היה רק בצחוק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |