 |
כי יש איזה שאיפה שחשבונאות תייצג את המהות הכלכלית האמיתית. לכן יש לה כללים. במקום שבו הכללים בוחרים פתאום לא לייצג את המציאות, כמו כשהם מתעלמים מהאינפלציה, אנשים ממשיכים בשוונג של לחשוב שזו המציאות. יש לזה שני היבטים: אחד, הפיקטיבי יותר, לחשוב שהשורה הזו היא בעלת משמעות. השני, הפיקטיבי פחות, הוא שהדיווח החשבונאי הוא בסיס לכל מיני משמעויות חוקיות שהן מאוד מאוד ריאליות. מההגדרה החשבונאית של "רווח" נגזר מה החברה יכולה לחלק כדיבידנדים, למשל. או כמה מס היא תשלם.
אחת הדוגמאות למשמעות השניה הוא ההפרשות שהתבקשו הבנקים לבצע לאחרונה. הם בסך הכל נדרשו להניח הנחות מחמירות יותר על הפסדים משוערים, עתידים, לא ודאיים, ומייד צנחה שורת הרווח שלהם ועימה נפלו עליהם שורת גזירות שנובעות אוטומטית מכך: בעיות במתן הלוואות נוספות, ירידה בדיבידנדים, בבונוסים למנהלים, ועוד.
איך זה משפיע? אם החברה נמדדת בסופו של דבר על פי השורה התחתונה (וזה אכן כך), הרי שאם החברה משיגה תשואה נמוכה יותר על ההון, עלות גיוס ההון שלה תהיה גבוהה יותר, וזה יפגום לטענתה בהשקעות שהיא מתכננת לבצע ולכן בפיתוח משק החשמל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש